הי!
איזה כיף שהגעתם לכאן.
יכול להיות שאתם כבר מכירים, מנוסים ועובדים עם מפות חשיבה למטרות שונות, ואולי זה בליינד דייט, שמעתם את המושג הזה ועשיתם חיפוש והנה אתם פה.
בפוסט הזה תקבלו הדרכה צעד צעד איך לבנות מפות חשיבה מקצועיות ואחלוק אתכם 3 סודות מקצועיים שיהפכו את המפות שלכם לאפקטיביות במיוחד.
.. מוכנים? בואו ניגש לענין.
העקרונות שנדבר עליהם מתייחסים למפות חשיבה ידניות, אבל את רובם אפשר ליישם גם במפות חשיבה דיגיטליות.
כשמכינים מפת חשיבה כדאי להשתמש בדף חלק אופקי, רצוי בגודל A4 או A3.
המרחב הוויזואלי משדר למוח- תתפרע!
יש גם אפשרות לעבוד עם תוכנות לבניית מפות דיגיטליות, שיש להן את היתרונות שלהן,
אבל, כמו בעבודת אדמה - כדאי להתחיל בכלים ידניים, ללכלך את הידיים ולהרגיש את המגע הבלתי אמצעי, לפני שעוברים למכונות...:)
בדומה לעץ שמתפתח מגרעין או גזע שממנו מסתעפים ענפים ושורשים לכל הכיוונים,
מפת חשיבה מתחילה מזרע - רעיון, מחשבה, מטרה או מושג שאנחנו ממקמים במרכז המפה,
שממנו מתחילים לסעף ענפים ותת ענפים לכל חלקי המפה.
כדאי לשים לב ליחס של הנושא מול גודל הנייר - לוודא שיש לו מספיק מקום להתפתח, ושהוא "חזק" מספיק כדי לייצר את הפוקוס של תהליך החשיבה.
מפת חשיבה משקפת חשיבה תוצאתית: מתחילים מהסוף ומגדירים לעצמנו: מה מטרת המפה? לאן אנחנו רוצים להגיע באמצעותה? כמו בגוגל או ווייז, ככל שהניסוח יהיה יותר מדוייק למטרה, התהליך יהיה יותר אפקטיבי.
מהנושא המרכזי מתחילים לסעף "ענפים", עליהן נכתוב את מילות המפתח שירכיבו את המפה.
הענפים הראשיים מחוברים למושג המרכזי והם עבים יחסית לענפים הדקים יותר המסתעפים מהם,
הם מייצגים את הקטגוריות המרכזיות דרכן אנחנו בוחרים לחקור, לנתח או לפתח את הנושא.
כשעולה בנו אסוציאציה או תשובה מסויימת ביחס למרכז, נשאל את עצמנו:
האם המושג או הרעיון הזה מתאים לשמש כענף ראשי או שיש נושא גדול יותר שהוא משתייך אליו ומתאים יותר "להחזיק" את הענף המרכזי? (להיות ענף ראשי זה סמל סטטוס!:))
מקצה הענפים העבים הראשוניים ממשיכים להמשיך ולסעף ענפים דקים יותר, שמשקפים את המידע, הפרטים והאסוציאציות המשניות שקשורות לענפים השונים ולנושא המרכזי באופן כזה או אחר.
אין צורך לייצר קשר ליניארי או לוגי בין הענפים המשניים.
אורך הענף מותאם לאורך המילה שיושבת עליו - התאמת אורך הענפים למילים שיושבות עליהם, בלי רווחים מיותרים, מונעת "חורים ויזואליים" שמייצרים דיסהרמוניה בעין, וגם חוסכת מקום במפה ידנית.
הענפים מחוברים זה לזה ולמרכז באופן רציף, כך נוצר מבנה של קשרים.
ענפים ראשיים מונחים בכיוון השעון - מפת חשיבה כותבים וקוראים עם כיוון השעון - זה רלוונטי כאשר יש למפה הגיון כרונולוגי, כמו במפת חשיבה שמתארת תהליך כמו טיימליין של פרוייקט או מבנה של שיעור.
בתוך הענפים המשניים אין צורך כאמור לייצר מבנה לוגי, אלא אם כן גם הוא חיוני להבנת רצף כרונולוגי.
צורת העבודה היא לא ליניארית, הרעיון הוא לקפוץ מענף לענף, ממש כמו קופים פראיים בג'ונגל :), וללכוד רעיונות, משמעויות ותובנות באופן חופשי ויצירתי.
כיוון הכתיבה על הענפים- מהמרכז החוצה - במטרה לשמור על רצף הכתיבה. (ראו למשל בענף הירוק את המילים נושא-ממוקד-מטרה)
מפת חשיבה מסייעת לייצר בהירות ולזקק מורכבות דרך בחירה ופירוק מילות מפתח, תהליך משמעותי בפני עצמו שמוביל לדיוק, מיקוד, הבנת עומק ופריצת תבניות חשיבה.
השתמשו במילות מפתח יחידות ולא בביטויים או במשפטים ארוכים,
הסיבה לכך היא שמילה אחת מייצרת יותר אסוציאציות מאשר ביטוי או משפט ש"נועל" אותנו.
כדאי להדגיש ולבדל את מילות המפתח שעל הענפים הראשיים לעומת המשניים דרך שימוש בכתב קצת יותר גדול, או בפונט אחר (דפוס בעברית /Capital Letters באנגלית).
זה עוזר לייצר את המיפוי הויזואלי בעין ולהדגיש את מבנה המפה והחלוקה הפנימית שלה.
במידה ויש לנו הערות או משפטים חשובים שנרצה להשאיר כמשפטים מורכבים, כמו סוג של סלוגן משמעותי, נוכל אם נרצה, לצרף אותן למפה ולהפוך אותם לחלק מהאייקונים - נכתוב אותם בתוך מסגרת, ענן, בועה או כל סמל שיעביר מבחינתנו את המסר.
בכל שלב שנרצה, נוכל להוסיף אייקונים במקומות שנכון לנו להדגיש ושיש לנו דימוי מתאים שמשקף, תומך או מחזק את התוכן המילולי.
האייקונים מוסיפים חיות ויזואלית לטקסט, משמחים את העין ועוזרים לנו לזכור את תוכן המפה (המוח זוכר יותר טוב דימויים ויזואליים מאשר טקסט) .
האייקונים יכולים להיות סמלים מוכרים או אסוציאציות אישיות לחלוטין שעולות בנו לנוכח מילות המפתח (אלא אם כן מדובר במפת חשיבה שמיועדת להיות מוצגת וברורה לקהל).
האייקונים הופכים את המפה לתמונה, ועוזרים לנו לקלוט ולעבד את הנושא בצורה מיטבית.
מפת חשיבה שהכנתי לסיכום הפוסט
והנה גם מפה דיגיטלית שהכינה Jennifer Goddard מאוסטרליה לסיכום עקרונות העבודה:
Mind Map Laws, Jennifer Goddards
לקינוח, קבלו 3 סודות מקצועיים שעושים את כל ההבדל:
הסוד הראשון למיפוי חשיבה אפקטיבי הוא בחירת הביטוי שבמרכז המפה.
ממש כמו כשאנחנו מתחילים חיפוש בגוגל או מקלידים יעד בוויז, חשוב מאוד שנשאל ונענה לעצמנו:
על מה אני מעוניין/ת לחשוב עכשיו ומה אני רוצה להשיג בתהליך החשיבה?
מפת חשיבה יכולה לספק מענה מדוייק למגוון רחב של צרכים ומטרות, בתנאי שאנחנו נהיה מדוייקים ונגדיר לעצמנו לאן אנחנו רוצים להגיע.
האם זו מפת למידה? הצפה ראשונית של נושאים? העלאת רעיונות וכיווני חשיבה? פריסת אפשרויות? סיעור מוחות? ניתוח דילמה, החלטה או מורכבות רגשית?
לאחר שהבנו מה מטרת המפה, חשוב לדייק את המרכז - שהוא כמו עובר שמתחיל את התפתחותו ממספר תאים מצומצם ביותר.
לא משנה אם אם זו שאלה, מטרה או נושא שאנחנו ניגשים ללמוד, חשוב לנסח אותם בצמצום דרך 2-5 מילים ממוקדות שמזקקות את מה שאנחנו מבקשים להשיג באמצעות המפה.
ולכן מילות המפתח שעליהן קריטיות להנעת תהליך חשיבה מדוייק, משמעותי ורלוונטי עבורינו.
כל ענף ראשי מפתח היבט מסויים אליו אותו מעניין אותנו לחקור, לבחון או לפתח דרך המפה וקבוצת מילים מסויימת על הענפים הראשיים תיקח את מפת החשיבה לכיוון מסויים מאשר קבוצת מילים אחרת.
לכן חשוב, בין אם מפת החשיבה אישית ובין אם היא נעשית כמפה משותפת בתהליך של סיעור מוחות זוגי או קבוצתי, לקבל החלטה מושכלת לגבי מילות המפתח שעל הענפים הראשיים.
רצוי לבחור 3-7 ענפים ראשיים ולא יותר, כדי לזקק ולמקד את המבנה הפנימי של המפה ולמנוע הצפה ופיזור.
עקרון מנחה שנועד להעמיק את ההתבוננות וההתייחסות למילים וביטויי מפתח, לחדד מיקוד ותשומת לב לפרטים, להרחיב את נקודת המבט הקיימת ולמצות ככל שניתן את תהליך החשיבה או הלמידה שלמטרתו נבנית המפה. (רלוונטי במיוחד תהליכי פיתוח וניתוח ידע, חשיבה יצירתית ועוד).
הקפדה על עקרון מילה אחת על כל ענף מאפשרת:
כוח וגמישות לכל מילה - דבר שעוזר לנו לייצר התפתחות ותנועה בתוך מפת החשיבה שלנו. (להמחשה,דמיינו יד שכל מפרקי אצבעותיה עובדים – לעומת מצב נוקשה, תפוס).
"שויון הזדמנויות" לכל מילה - להביא לידי ביטוי את ריבוי המשמעויות שהיא מגלמת ולפרוש מערך אסוציאציות והקשרים משלה.
"חופשי זה לגמרי לבד":) - החופש של המילה הבודדת מאפשר יכולת טובה יותר להצית רעיונות ומחשבות חדשים (ולהפך, ביטויים ומשפטים מגבילים ו"מצננים")
הנה מפת חשיבה שבנתה Giulia Comba מאיטליה שמסבירה את ההגיון שמאחורי העקרון.
אהבתי אותה, עם הציפור החמודה שמייצגת את המילה הבודדת ופוטנציאל המעוף שלה.
מפת חשיבה: Only one word per brunnch, Jiulia Combach
לסיכום, דימוי שאני מאוד אוהבת שממחיש בעיני יפה את טכניקת מיפוי החשיבה והערך שלה:
מפת חשיבה היא כמו שיקוף רנטגן של החשיבה.
צילום רנטגן עובד על העקרון של הצגה של החומרים "הצפופים", (העצמות), תוך חדירה דרך החומרים הרכים (הרקמות).
גם מפת חשיבה מציגה סוג של מבנה ושלד פנימי שמשקף את דרך החשיבה הייחודית שלנו בזמן נתון, מאתגרת אותנו לעבוד כמו קרן רנטגן, לחדור לתהליכים פנימיים, קוגנטיביים ומנטליים, ו"להקרין" החוצה כל פעם שאנחנו נתקלים ב- " Hard-Core" - מילות מפתח משמעותיות, אסוציאציות, נתונים, דימויים והקשרים.
כמו שהגוף החי זהה מבחינת המבנה והמרכיבים, אבל משתנה מאדם לאדם בדקויות של ייחודיות, אפשר לראות
שמפות חשיבה של אנשים שונים, גם בנושאים דומים, שונות זו מזו למרות שהן בנויות על פי אותם עקרונות.
היכולת ליצור בפשטות שיקוף מדוייק של תהליכי חשיבה, למידה ותודעה, היא היופי והקסם הגדול של מפות חשיבה, בעיני.
מפת חשיבה: Try Mind Mapping, Paul Forman
אהבתם? התחברתם? מתחשק לכם לנסות?
הנה 3 דברים שתוכלו לעשות בהמשך לפוסט הזה, כדי להתנסות לראשונה, לתרגל או לשכלל את ההכרות שלכם עם מפות חשיבה ככלי עבודה נגיש וזמין לצרכים הספציפיים שמעסיקים אתכם:
1. להוריד את הקובץ שהכנתי לכם: 77 רעיונות למפת חשיבה ראשונה
לבחור רעיון ופשוט להתחיל.
2. לתאם תרגול מונחה 1:1 על נושא, צורך או פרוייקט רלוונטי שמעסיק אתכם
זה יכול להיות תכנון התקופה הקרובה או פרוייקט מסויים, הצבת מטרות אישיות/ משפחתיות/ מקצועיות,
עיבוד נושא רגשי כלשהו, פיתוח רעיון יזמי, או אפילו להפוך את רשימת המשימות שלכם מ- To Do List ל To do Map. מה שתבחרו ושמעניין אתכם לנתח, להבין או לפתח באמצעות מפת חשיבה.
3. ללמוד איך ליישם מפות חשיבה למגוון מטרות, תהליכים ומיומנויות ולתרגל עבודה אפקטיבית עם מפות חשיבה, בסדנת מפות חשיבה לארגונים או בקבוצה קטנה בזום לקהל הרחב.
אם זה מעניין אתכם, ספרו לי על זה ב"צרו קשר" ואחזור אליכם בהקדם.
אני מקוה שמצאתם את הפוסט הזה מועיל ופרקטי, ומזמינה אתכם להמשיך לטייל בבלוג,
לראות דוגמאות ליישומים שונים ולקבל השראה לקידום ופיתוח תהליכי חשיבה מרגשים ומדוייקים עבורכם.