לפני שנה בערך יצא לי לקרוא ספרון דיגיטלי מאוד מעניין שחיבר שמעון אזולאי ויצא בהוצאה ובשיתוף עם מכון ברנקו וייס, "9 עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית".
הוא נכתב במחשבה על מורים ומערכת החינוך, אבל העקרונות שמוצגים בו מתאימים ללמידה בהקשר הרחב,
ולכל מי שעוסק בהדרכה, הכשרה, הקניית ידע וכלים או הנחייה והובלת אנשים לפיתוח ידע וכישורים מקצועיים ואישיים.

התובנה המשמעותית שעולה שם היא שהוראה משמעותית נובעת, מושפעת ומושגת כשמתקיים תהליך מקדים  שבו מעביר הידע, המורה או איש ההדרכה בארגון, עושה עם עצמו עבודת עומק של למידה ובירור, 
במהלכה הוא שואל שאלות מהותיות: 
איך אני עצמי מתחבר/ת לתוכן ולתכלית לתהליך הלמידה וההוראה?
מי הלומדים ומהו הידע וניסיון החיים שהם מביאים איתם?
אילו דעות, עמדות, תפיסות, אמונות צפויים לבוא לידי ביטוי בתהליך? ועוד.

השלב הבא, בהמשך לתהליך הראשוני של בירור אישי והצפת שאלו הוא בחירה מודעת ומושכלת של אופני ייצוג הידע המתאימים ביותר הן עבור מי שמוביל את התהליך והן עבור קהל היעד - בחירת דרכי ההוראה וכלי ההוראה, ההמחשה והתרגול.
עד כאן הצגתי באופן כללי ביותר את ארבעת העקרונות הראשונים שמיוצגים במילות המפתח: ייצוג, תכלית, נמענות, ביצוע.

חמשת העקרונות הבאים אקזוטיים ומרתקים לא פחות :): משוב, פומביות, פיתוי, רף, שגרה. 

הנה חלק ממפת הלמידה שלי:

מפות חשיבה בפיתוח והובלת תהליכי למידה

מפות חשיבה הן כלי עבודה עוצמתי ואפקטיבילמגוון רחב של צרכים, תהליכי ומיומנויות פיתוח וניהול למידה והדרכה:

מאחורי הקלעים: כלי עבודה אפקטיבי 

בירור אישי - אם ואיך אנחנו מתחברים לתוכן? מה אנחנו יודעים על קהל היעד שעבורו ואיתו אנחנו עובדים? מהן השאלות הרלוונטיות ביותר מבחינתנו ועבור המשתתפים? מהי תכלית הלמידה? מהן האפשרויות השונות לעסוק במטרות שהתהליך מיועד לספק להן מענה?

אבחון, מיפוי ותיאום צרכים ומטרות
דרך בניה של מפת חשיבה אפשר לשקף ולנתח מגוון של מודלים ודרכי הערכה, להציף שאלות, להציב ולפרק מטרות, יעדים ומדדים ולפרוס אפשרויות לפיצוח התהליך - בחירת הפורמט, הקונספט, הכלים והמתודות המתאימים, דרכי ההצגה והמחשת הידע ובניית הרצף הנכון של אבני הדרך שיאפשרו להגיע למטרות המבוקשות וללמידה מותאמת.

לפני הקלעים: מתודה ייחודית וחוויתית 

מפות חשיבה הן כלי ורסטילי למימוש מגוון רחב ואינסופי כמעט של צרכי למידה והדרכה:
הצגת התהליך - המבנה, הגיון הפנימי ורצף ההדרכה
תיאום ציפיות - אישי ומשותף לקראת תהליך הלמידה
ייצוג, ארגון ושיקוף אינפורמציה - הצגת נתונים, העלאת שאלות, עיבוד, שיתוף, סיעור מוחות, חזרה, תרגול ועוד.
סיכום ועיבוד תהליך הלמידה - זיקוק תובנות ומשמעויות אישיות, עיבוד התוכן למסקנות וצעדים פרקטיים, שיתוף תובנות ומסקנות, שאילת שאלות העמקה ופיתוח ביחס להמשך והעמקת התהליך ואפילו כטופס משוב.

דרכי עבודה ופורמטים מגוונים לעבודה עם מפות חשיבה

• מפות חשיבה אישיות / זוגיות / בקבוצות קטנות / בצוות השלם או פורום מליאה.
• מפות חשיבה ידניות או דיגיטליות.
• מפות מוגמרות (כאלה שהכנו מראש) או מפות תהליכיות (שמופקות בשיתוף).
• מפות פרונטליות / דינאמיות
• מפות להצגת ידע או טמפלטים תרגיליים
• פורמטים שונים של גודל או כלי כתיבה שמשפיעים על החויה
• ועוד...

* * *

הנה 20 רעיונות פרקטיים לשילוב מפות חשיבה בתהליכי למידה, הדרכה, הכשרה והוראה:

(כאן תוכלו לקרוא הדרכה צעד צעד איך לבנות מפת חשיבה אפקטיבית).

הכנה מנטלית ומקצועית : באילו מובנים הנושא מעניין אותי ומדבר אלי? מה משמעות הידע עבורי? בירור וחיזוק מקומות החיבור האישי והאותנטי לתכנים.

מפת תכלית תהליך הלמידה: מיפוי, פירוט ומיקוד הצרכים, המטרות, היעדים והתוצאות המבוקשות :

דוגמאות לענפים ראשיים אותם יש לפרט:

מהי המטרה? דוגמאות: יצירת ענין, רכישת מיומנות, שליטה בידע, הקניית יכולת טיעון, התנסות בפרשנות, הבנת תהליך כלשהו, התנסות במחקר מסויים וכו'.

מהו השינוי? ניסוח ההבדל בתודעת הלומד- לפני, אחרי. 

מה המסר שאני רוצה להעביר?

הנה לדוגמא סילבוס תכנית שעובד למפת חשיבה בעבודה משותפת עם ד"ר רחל בראל (תודה גדולה על השיתוף) שפיתחה ומרכזת קורס ייחודי  מטעם ג'וינט ישראל, שמיועד לאחים, אחיות ואנשי סיעוד העובדים עם מטופלים עם דמנציה. המבנה הויזואלי של מפת החשיבה שירת לדבריה של רחל, באופן עמוק ומשמעותי את תהליך החשיבה המקדים שלה בינה לבין עצמה. בניית מפת החשיבה עזרה לחידוד המסר ומיקוד תכלית ההכשרה - בכך המפה מבטאת ומייצגת את השקפת העולם שהמטופל במרכז. בהמשך, במהלך הקורס עצמו המפה הוצגה בפני המשתתפים בפתיחת הקורס כאמצעי להציג את הרצף ומבנה ההדרכה.

מיפוי נמעני תהליך הלמידה - עולמו/ם של המשתתף/ים- התרבותי, הערכי, אולי הרגשי, כשלים אפשריים. 

ניתוח מורכבות הידע - זיהוי הקשרים ותובנות, שילוב תפיסתי הייחודית ביחס לנושא (דגשים, תפיסות, קו חשיבה).

ניתן להציג במרכז המפה שאלות כמו:

מהם המושגים המרכזיים?

מהם ההיבטים השונים?

למה חשוב? ( ללמד את זה)?

מהן אפשרויות ההצגה? סגנון, אמצעים, מקורות, כלים, פעולות

מיפוי הידע הקיים: פירוט: נתונים, שלבים, שיטות, תובנות, רעיונות, דוגמאות...

מיפוי אפשרויות לפיתוח הנושא למשמעויות נוספות וחדשות ופירוק מילת המפתח הראשונית (הצורך הראשוני, נושא הקורס) למגוון ההיבטים הטריוויאליים והפחות טריוויאליים שלה. תהליך בניית המפה מניע ומלווה את תהליך החשיבה, מעודד הסתכלות חדשה על המוכר והידוע וסולל את הדרך לרעיונות והקשרים נוספים, עדכניים ומקוריים. פיתוח המפה וירידה לדקויות של תחומים ומשמעויות מאירים את עינינו למקומות בהן נדרשת למידה והשלמת פערי ידע / ידע חסר עבורי כמנחה, מרצה או מורה.

הנה 3 שלבים במיפוי ידע נרחב של מומחה תוכן את הקורס שלו. תודה רבה לד"ר עמית רכבי על השיתוף המרתק בתהליך החשיבה האישי שלו בבניית מפת חשיבה הפורסת ופורטת הסתעפויות במחקרו, ומדגימה את עיקרי הסילבוס שהוא מלמד במרכז האקדמי רופין.

שלב ראשון: הגדרת מילת המפתח הראשית שמפת החשיבה מיועדת לפצח:

    שלב שני: אפשר להניח מראש את כל הענפים הראשיים, או לעבוד בצורה אינטואיטיבית יותר, 

להתחיל מענף ראשי, לפתח אותו, ולהמשיך לענפים הבאים לפי הסתעפות תהליך החשיבה, בצורה לא ליניארית.  

שלב שלישי: פיתוח הענפים הראשיים והענפים המשניים

במקור העבודה נעשתה כמפה ידנית במהלך שיחה

מפת דרכי ייצוג הידע- מפה שבה הענפים הראשיים ייצגו את ראש הפרק ותת הענפים את כלי העבודה או המתודה הנבחרת. דרך המפה נוכל לבחור את אמצעי ההצגה, המחשה, העבודה והתרגול המתאימים לנושא ולמטרה ולוודא במבט על שיצרנו מגוון בין סוגים שונים של דרכי הנחיה, הדרכה ולמידה. 

מפת תהליך הלמידה- מפת חשיבה יכולה בשלבים המקדימים לשמש מאחורי הקלעים  לפיתוח, גיבוש ובניית הסילבוס, וכשהתכנית מגובשת היא יכולה להיות מוצגת בפני המשתתפים כדי לתאר את מבנה הלמידה, הרצף, הקשרים השונים, הפרטים, הנקודות והדגשים שכל מפגש או יחידת תוכן יתעמקו בהם. 

כבר בשלב הצגת הסילבוס, אפשר מראש לחשוף חלק-חלק עד להצגת מבנה הקורס כולו. כך ניתן להדגים רצף או מפרט של נושאים באופן מובנה וברור ולמנוע תחושת הצפה. ניתן להשתמש במפת החשיבה מדי שיעור או מספר שיעורים כדי לשמור על החיבור, לתזכר ולמקם את המשתתפים על רצף הנושאים ומסגרת הקורס.

מפת חשיבה להכשרה מקצועית, רשות הטבע והגנים

למעלה: מפת חשיבה של קורס לניהול מתנדבים ברשות הטבע והגנים - את המפה בנתה שרון גולן הרשקוביץ, מנהלת תחום קהילה והתנדבות ברט"ג כמפה ידנית שעובדה לקובץ דיגיטלי לשימוש המשתתפים כחלופה לסילבוס מודפס.
העבודה על המפה שימשה בשלב ראשון את שרון ככלי למיפוי ומיקוד ההיבטים הראשיים, חשיבה ופיתוח כל נושא לפרטיו.
לדבריה מפת החשיבה עזרה לה לגבש ולאסוף את התכנים השונים שהיו לה בראש לכדי תכנית עם רצף והגיון פנימי - מעגל חיי המתנדב.
מפת חשיבה כותבים וקוראים מכיוון השעון, כך שאפשר לראות איך הסילבוס עוקב ומשקף אחרי ההיבטים והשלבים השונים בניהול מתנדבים, החל משלב הכנת היחידה (הבנת המניעים לעבוד דווקא עם מתנדבים, הגדרת הצרכים, התפקיד המבוקש והתקציב לגיוס והכשרה), דרך גיוס, מיון וקליטה, הכשרה, הפעלה ליווי והנחיה ועד לשלבים מתקדמים שכוללים הוקרה והבעת תודה, פרידה, תיעוד ושמירה על קשר.

מפת חשיבה מאוד פרקטית מהבחינה שהיא מאפשרת לצלול לפרטים עד לרמת הנקודתית ביותר - לדוגמא חלוקת מדים, טפסים, ביטוח.
בנוסף היא אפשרה לשרון לזהות אילו נושאים גדולים מצריכים שיעור שלם, ואילו נושאים קטנים יותר יכולים להתחבר יחד.
לאחר בניית הסילבוס וגיבוש המפה, במהלך הקורס עצמו, שרון השתמשה במפת החשיבה כפורמט חלופי לסילבוס, הוא הוקרן בפני המשתתפים במפגש הראשון ובכל אחד ממפגשי הקורס.
חוץ מהמפה השלמה והמפורטת, שרון עשתה שימוש במפות ממוקדות לכל אחד מהשיעורים, שאפשרו להציג את השלב המסויים בקורס והמיקום שלו ביחס לתהליך השלם, גם בהקשר הספציפי לקורס וגם בהקשר הרחב של תהליך העבודה עם המתנדבים. (בתוכנת Imindmap שאיתה עבדתי אפשר לסגור את הענפים הראשיים לפי צורך ולשמור כתמונות).

מפת ZOOM IN על השיעור הראשון:

פיתוח ובניית תהליכים במבט על (מאקרו) ותהליכים פנימיים בתוך התהליך הראשי (מיקרו): תכניות עבודה, סילבוסים, שיעורים, דיונים, תרגילים, תוצרי למידה. 

הכנת תרגיל כמפת חשיבה (טמפלט) 

מפות לפני/ אחרי תהליך הלמידה- כל משתתף יוצר מפת חשיבה אישית לבחינה בסיס ידע, תפיסות, אמונות, מחשבות, רעיונות ועמדות איתם הוא מגיע לקורס או לשיעור, בסיום התהליך אפשר לחזור למפה הראשונית ולבחון האם חל שינוי בגישה, בידע או בגישה לתוכן שבו עסקה ההדרכה. בנושאים שנויים במחלוקת או בפורומים הטרוגנים (למשל בעלי תפקידים או דרגים שונים), אפשר לעודד חשיבה עצמאית וביטוי אישי דרך בניית מפת השקפה / ביקורת אישית כבסיס לשיתוף, עיבוד ושיח.

פתיח לקורס או נושא - כל משתתף יוצר מפת חשיבה אישית לבחינה בסיס ידע, תפיסות, אמונות, מחשבות, רעיונות ועמדות איתם הוא מגיע לקורס/ מפגש /פרוייקט וכו'. המפה משמשת בסיס לשיחה, שיתוף ועיבוד שאלות, הנחות מוצא או חסמים וכמובן לתיאום ציפיות. (אפשר לתת הנחיות לגבי ה"ענפים העבים" שרוצים שיתייחסו אליהם). 

מפה משותפת - אפשר להכין מפות בסיעור מוחות קבוצתי, או מפה אחת בהמשכים כדרך לנתח מושג למשמעויות שונות- כל משתתף/זוג או שלישיה מתייחסים לענף אחד במפה ואז היא עוברת הלאה. ניתן לייצר כמה מפות חשיבה במקביל.

אסטרטגיית למידה- אמצעי לסייע בקליטת חומר מורכב, סיכום חומר, וידוא שליטה, הכנה למבחן,עבודה, פרזנטציה, פגישה, ראיון וכו'.

"מפת חשיבה מאפשרת למוח שלך דרך אחרת - פשוטה, יעילה ומהנה – לגשת, לעבד ולבטא את המידע שאתה סופג. ניתן להקביל אותה לברז החובר לנביעה הטבעית המדהימה של המוח והנפש, המאפשר ליצור קשרים ולאחסן את המידע. תהליך זה מעצים את הזיכרון, כמו כן, בידיעה שאתה יכול לנצל את הזיכרון שלך באופן יעיל, עולה גם הביטחון העצמי שלך. היא אף מטפחת יצירתיות, הופכת את הלמידה לקלה יותר, הופכת את הלימוד וההוראה לאפקטיביים יותר, ומשפרת כתיבה וארגון מחשבות". (טוני בוזאן, כריס גריפית' וג'יממס האריסון (Tony Buzan, Chris Griffiths & James Harrison), בספר: Modern Mind Mapping for Smarter Thinking)

העמקת תהליכי חקר ומשחק בין זויות מבט או צורות השקפה – למשל, בניית מפות ZOOM IN –ZOOM OUT  -הפיכת ענף במפת חשיבה לנושא מרכזי ולהפך- העמקה נוספת בענף קיים על ידי הפיכתו לנושא מרכזי במפה חדשה.

בחירת נושא - למחקר, טיפול, פיתוח וכו' - פריסת האפשרויות, ניתוח ופירוק הנושאים הרלוונטיים ומבט השוואתי לצורך סינון ובחירה.

סיעור מוחות - המפה מאפשרת להגדיר יחד שאלה או מטרת ליבה, להציף התייחסויות ואי הסכמות, ליישר קו, להגדיר יחד ולהגיע להבנות ביחס לנושא. תהליך בניית המפה מניע ומלווה את תהליך החשיבה, מעודד למידה או בחינה משותפת, מהוה דרך משתפת, דינאמית וצבעונית לייצג ולשקף מגוון דעות שמתכנסות לכדי הבנות או הפריה הדדית.

מיפוי ומיקוד תהליכי עבודה- פריטת מטרות ליעדים, אבני דרך, תוצרים, מדדי תוצאה. בסיס לתעדוף, חלוקת משימות / אחריות (בצוות) ותכנון לוחות זמנים.

למידת עמיתים בפיתוח פרוייקט תצוגה ניידת, רשות העתיקות

מפה חסרה- שחסר בה נתון שיש להשלימו, או שיש צורך להגדיר את מילת המפתח של הענף הראשי, בחינת אפשרות של "שליפת" ענף כדרך להגמיש חשיבה ולהעמיק חשיבה, להצביע על כשל או השפעת פרט על התמונה השלמה. 

משוב ו/או בסיס לבקרה – לקורס, לפרוייקט או לעובד – המפה מאפשרת לפרוש ולפרוט מקומות ונקודות חוזק, דגשים לשיפור ולהמשך עבודה, מטרות, אתגרים וכו'. פריסת חוות הדעת בפורמט של מפה מאפשרת מבט מעמיק, מכיל ומאוזן על מושא ההתבוננות (בהכנה) ועשויה לסייע בהפיכת המשוב לכלי תקשורת מקדם ומעצים.

ועוד..

לסיום, מפת חשיבה שמסכמת את הפוסט הזה :)

 נ.ב לפני קצת יותר משנה, שירי דייטש הנהדרת, מפתחת פתרונות למידה ותוכן, שהשתתפה בסדנת מפות חשיבה שהעברתי לבלוגריות, כתבה פוסט בנושא אצלה בבלוג. 

מוזמנים לקרוא גם אותו, ובכלל הזדמנות להכיר בלוג נפלא לאנשי למידה, שכולל המון, המון מידע, תוכן וכלים. מכאן תוכלו לקפוץ היישר לפוסט של שירי: כל הדרכים להשתמש במפות חשיבה לתהליכי למידה. תהנו! ואל תשכחו לחזור לבקר :)

נ.ב 2. לא מזמן היה לי העונג להשתתף בפרק מספר 18 של הפודקאסט הנפלא "פיצוחים", בהנחייתם של רינתיה ברוכים-לוין וארן גילאור, שמוקדש כולו ללמידה ארגונית מזיות שונות.
אם הנושא מדבר אליכם, אפשר ללמוד הרבה מהשיחה שלנו, מוזמנים להאזין ואני מקוה שתהנו:
YouTube: https://youtu.be/jUTgsdkCHsk
Spotify: https://spoti.fi/2ktq2QF
iTunes: https://apple.co/2FEonk5
Casbox: http://bit.ly/2kw49jI