מפות חשיבה בתהליכי למידה

מפות חשיבה הן דרך ויזואלית ולא ליניארית לעבד ולפתח אינפורמציה בדרך ייחודית, צבעונית ובלתי נשכחת (קליטה וזכירה), כלי עבודה עוצמתי ואהוד בכל העולם, לקידום תהליכי חשיבה ולמידה אפקטיביים ויצירתיים בכל תחומי ומעגלי החיים.
בפוסט הזה אשתף אתכם בסיפור האישי של הילד טוני, סוג של "סינדרל" - תלמיד מתקשה שהפך לפורץ ומוביל דרך בתחומי למידה, חשיבה וזכרון.
מתוך הסיפור מעורר ההשראה של טוני בוזאן אפשר להבין מה הוביל אותו לפתח את מפת החשיבה, מה ההגיון הפנימי של המבנה הויזואלי שלה ואיך עקרונות העבודה מסייעים להפוך את למידה מכל סוג לאקטיבית, עמוקה ומשמעותית?
(במיוחד עכשיו, כשהלמידה הולכת ונעשית יותר ויותר עצמאית ומצריכה יותר מתמיד מיומנויות ניהול עצמי, הנעה פנימית, ריכוז, מיקוד, ענין ומעורבות).
מהאתגר הפרטי שהוביל לפיתוח כלי ורסטילי לשימוש רחב, נצא להדרכה פרקטית לבניית מפות למידה אפקטיביות במיוחד לכל מטרה.

מתי נוכל להשתמש במפות חשיבה בתהליכי למידה?

הנה חלק מהיישומים והמטרות שמפות חשיבה יוכלו לשמש לנו בהם כלי עזר עוצמתי :

- עיבוד וסיכום ידע בלמידה שוטפת, פורמלית ובלתי פורמאלית
- סיכום ספרים, מאמרים, סרטים, הרצאות, שיעורים וכל תוכן רלוונטי לנו
- ניתוח ומיפוי נתונים ומידע באמצעות מודלים ושיטות מחקר
- תכנון תהליך התארגנות והיערכות לעבודות, מחקרים, מבחנים
- גיבוש וניתוח תזה, תפיסה, רעיון, שאלה או מסר
- סיעור מוחות בקבוצת למידה
- הצגה מרוכזת של נקודות מבט שונות, גישות או עמדות באופן שמאפשר תפיסת מורכבות.
- ועוד...

תלמיד/סטודנט מכין מפת חשיבה לסיכום חומר לימוד

מה הוביל את הילד והסטודנט טוני בוזאן להמציא את מפת החשיבה ?

טוני בוזאן, אוטוריטה בינלאומית בתחומי למידה, יצירתיות וזכרון ומפתח מפות החשיבה, גיבש ופיתח את מבנה מפת החשיבה ככלי עזר ללמידה מתוך הצורך הפרטי שלו, כמי שהיה תלמיד מתקשה בבי"ס נוקשה לבנים באנגליה, באמצע המאה העשרים.בכיתה שלו נהג המורה לערוך טקס קבוע, שבו העמיד את התלמידים בשורה לפי סדר ההצטיינות שלהם באותו שבוע.
טוני תמיד היה האחרון בשורה.
גם סדר הישיבה בכיתה נקבע לפי ההצטיינות באותו שבוע, כאשר המצליחים בשורות הקדמיות והפחות - באחוריות.
מתוך החויה האישית החזקה של "מסדר השורה", והמיקום הליניארי כ"אחרון", למרות שבעצם היה ילד סקרן ויצירתי עם ידע אדיר בעולם החי והצומח מתוך שעות של מחקר ילדותי בשדות בשעות אחר הצהריים,
נבטו בו כבר כילד וכנער צעיר זרעים של שאלות שיעסיקו אותו בהמשך כל חייו:
- מי ומה מגדיר הצלחה ומצויינות בלמידה?
- האם ניתן ללמוד, לחקור, להציג ידע ולעורר בעצמנו סקרנות בצורה שהיא לא ליניארית, גנרית ודיכוטומית, אלא 
  מגוונת ועמוקה?
- האם יכולה להיות דרך לבטא "ולראות" את דרך ועולמות החשיבה הייחודיים של כל אדם?

זוכרים את הקטע הזה מרחוב סומסום ?

שנים קדימה, כסטודנט, הוא חיפש דרך ללמוד ביעילות ובהנאה.
לאחר שחקר בספריית האוניברסיטה מחברות של פורצי דרך מחשבתיים וגאונים בהיסטוריה, הוא גילה שכולם נהגו לשלב כתיבה ליניארית (מילים ומשפטים) לצד אייקונים ושרבוטים.
זה גרם לו להרהר, אולי יש משהו בדרך שמשלבת מרכיבים ויזואליים, נוסף על הטקסטים הליניאריים, שעוזרת ללמוד ולחקור באופן "גאוני"?

המחברת של ניוטון

המחברת של דה-וינצ'י

דבר נוסף שהעסיק אותו היה: מהם המרכיבים הויזואליים שהכי "משמחים" ומעוררים את המוח?
הוא גילה ששלושת ה"אפטייזרים" של המוח, שמעוררים בו תיאבון ומניעים אותו לפעילות, הם:

צבעים - מכאן ההרגל למרקר שורות צבעוניות בסיכומים לפני בחינות,
אימג'ים - לכן אומרים "תמונה שווה אלף מילים" וזו הסיבה שהאימוג'ים תפסו כל כך חזק, ושכשמוסיפים תמונה או וידאו לפוסט בדרך כלל זה מזרים אליו יותר תנועה.
קוים מעוגלים - סוג הקו שנמצא שהמוח מגיב ומתעורר לקראתו יותר הוא קו בעל תנועה זורמת ואורגנית על פני קוים ישרים וחדים יותר. (המרכיב השלישי אולי מפתיע כי הרגילו אותנו מכיתה א' לכתוב יפה על השורה).

בוזאן לקח את שלושת המרכיבים האלה, שהמוח נמשך אליהם, ושילב אותם לפורמט חדש לבטא באמצעותו אינפורמציה ותהליכים, וקרא לו Mind Map - מבנה שיש לו מרכז, שממנו מסתעפים קוים במראה אורגני, שמשלב צבעים, אייקונים ומילים.
אפשר לראות שהצורה של מפת חשיבה מזכירה מאוד תא מוח (נוירון) וכנראה שגם הוא היווה השראה לפיתוח מבנה ויזואלי שהמוח ישמח לשתף איתו פעולה:)

מפת חשיבה עוזרת לנו, ממש כמו מפה בעולם הפיזי, לצאת לסוג של מסע למידה אישי ביחס לכל חומר חיצוני.
כמו בכל מסע, הדרך היא מה שחשוב, אפילו יותר מהיעד: כל מה שאנחנו פוגשים בשבילים ובעצמנו, השאלות שעולות בנו, נקודות התצפית עוצרות הנשימה וכל שאנחנו אוספים תוך כדי התקדמות –תגליות, תובנות, רעיונות, חיבורים ומסקנות.

אז איך נוכל להכין מפת חשיבה שתעזור לנו בתהליכי חקר, חשיבה ולמידה, בתקופה הסטודנטיאלית וגם בהמשך, כתלמידים של החיים? (Lifelong learning )

הדרכה צעד-צעד - איך לבנות מפת חשיבה / מפת למידה ? 

איך מתחילים ? 
הבסיס – גליון חלק, פיזי או דיגיטלי
מפת חשיבה ידנית מכינים על דף חלק וגדול יחסית (דף A4 סטנדרטי זה מצוין ואפשר גם A3 או גדול יותר אם רוצים להתפרע בקבוצה), אותו אנחנו מניחים מולנו אופקי.  המרחב משדר למוח- תתפרע!      
יש גם אפשרות לעבוד עם תוכנות לבניית מפות דיגיטליות, שיש להן את היתרונות שלהן, כמו היכולת למחוק ולשנות בקלות, אבל כמו בעבודת אדמה, כדאי להתנסות קודם בכלים ידניים, שמאפשרים להתחבר ל"שטח" ולצורת העבודה.

נושא במרכז
במרכז המפה כותבים את הנושא או שאלת המחקר.
כמו בהקלדת יעד או ביטוי בגוגל או בווייז, ככל שנגדיר באופן מדוייק יותר את "החיפוש" שלנו, הנושא שאנחנו מעוניינים לעבד, לחקור או לנתח - זה יאפשר לנו לייצר ו"להעלות" "מסלולים" ו"תוצאות" רלוונטיות.

ענפים עבים ודקים – מחוברים זה לזה ולמרכז
מהנושא המרכזי מתחילים לסעף את ה"ענפים" הראשיים (עד 7 כדי לשמור על מיקוד).
אם להשוות למפת דרכים, הענפים הראשיים מתווים את המפה, הם כמו Highways ומחלפים שמובילים לשבילים משניים ודרכי שטח.
על הענפים הראשיים נכתוב את מילות המפתח שמייצגות בעינינו את הקטגוריות הראשיות ודרכן נוכל לייצר את תהליך החשיבה והלמידה כולו, לכן חשוב לבחור אותן לאחר מחשבה.
הענפים הראשיים עבים יחסית לענפים הדקים יותר המסתעפים מהם, מחוברים זה לזה ולמרכז, כך נוצר מבנה של קשרים.
אפשר לבנות את הענפים בשתי דרכים:

הצבת כל הענפים הראשיים מראש- מתאים במידה ואנחנו יודעים מראש מהן הקטגוריות הראשיות שלנו, למשל כשאנחנו מנתחים על פי מודל מסויים שיש לו פרמטרים מוגדרים, או כאשר עשינו עבודת הכנה והחלטנו מהם הנושאים או ההיבטים המרכזיים שאליהם נתייחס - במקרה כזה, אפשר להניח מראש את כל הענפים הראשיים ומילות המפתח שעל גביהם.

אפשרות שניה, כאשר אנחנו בתהליך ראשוני של עיבוד וניתוח מידע או התבוננות על תחום מסויים, אפשר להתחיל מהענף הראשון וממנו להתקדם.

התהליך הוא לא ליניארי, זאת אומרת, אנחנו לא צריכים לסיים ענף ראשי ורק אז להתקדם לענף הבא.
בכל רגע שאנחנו מזהים שעולה לנו מילה, אסוציאציה או היבט שלא קשור לענף הנוכחי ומצריך פתיחת ענף חדש, אפשר לעצור, לבחון מהו הענף החדש שאנחנו פותחים עבור אותה נקודה שעלתה, ולהמשיך בענף החדש, או לחזור לקודם.
בכל שלבי העבודה על המפה העין משייטת על הענפים, אנחנו בוחרים איזה מהם מדבר אלינו כרגע, ומפתחים את כל המפה במקביל, או ענף ענף, בהתאם ל"השתלשלות החשיבה" - זרימת הרעיונות הטבעית שלנו.
צורת העבודה הלא-ליניארית שומרת אותנו ערניים, אקטיביים, סקרניים וחיוניים, כמי שמובילים את תהליך הלמידה העצמאי והייחודי שלנו.
ממש כמו קופים פראיים בג'ונגל, אנחנו קופצים מענף לענף וחיים את תהליך הלמידה כהרפתקאה של חופש מחשבתי, גילוי ושותפות.

מותר לקפוץ מענף לענף חופשיים ומאושרים  :)

מילות מפתח
מפת חשיבה בנויה ממילות מפתח, ולא ממשפטים מורכבים, כמו שפת קודים.
התמציתיות עוזרת לנו להשיג מיקוד, דיוק ובהירות ולזקק מידע מורכב למשמעויות מרכזיות.
אחד הסודות המקצועיים למפת חשיבה אפקטיבית במיוחד הוא: "מילה אחת על כל ענף" - דמיינו כף יד עם מפרקים, המפרקים מאפשרים קשת אינסופית כמעט של תנועות ופונקציות. כך גם פירוק המשפט למילים בודדות מאפשר לחלץ רעיונות, מסקנות ותובנות ולפתח תהליכי חשיבה ולמידה עמוקים ומשמעותיים.
את המילים נכתוב על הענפים (ולא בקצותיהם כמו ב"שמש אסוציאציות"), כך שכל ענף יכול להסתעף עוד ועוד עד שאנחנו ממצים, או עד שהחלטנו שענף ראשי מסויים מקבל נפח שמעניין יהיה להעניק לו מרחב משלו.
במקרה כזה אפשר לבחור להעמיק לתוך אותו ענף ב- ZOOM-IN, באמצעות פתיחת מפה חדשה שבמרכזה מילת המפתח של הענף הראשי, שבה הענפים המשניים הופכים בה לראשיים ויש לנו מרחב חדש לצלול לתוכו.
(כמובן ניתן לשקול לשנות, להוסיף, להוריד ולאחד בין ענפים אם יש צורך).

צבעים

כל ענף ראשי והענפים שיוצאים ממנו הם באותו צבע, כך מתקבל מיפוי ויזואלי ואזורים שונים מובחנים במפה, שמשמחים את העין והמוח ועוזרים לזכור טוב יותר את המפה כתמונה.

הדובדבנים שבקצפת... – אייקונים 
זוכרים את מחברות הגאונים שבוזאן חקר?
כשאנחנו מכינים מפות חשיבה, לאייקונים יש תפקיד חשוב - הם עוזרים בעיבוד התוכן ובקליטה שלו דרך בחירת עולם דימויים אישי לייצוג הנושא ולתפיסת חלקי המפה כתמונה ויזואלית שעוזרת לזכור ולחבר את ההסתעפויות והקשרים.
האייקונים יכולים להיות סמלים מוכרים או אסוציאציות אישיות,
לא מדובר בציורים מורכבים אלא בסמלים פשוטים, וכמובן- היופי לא קובע!
כבר נעשו מליוני מפות חשיבה מעולות בכתב חרטומים וללא חיבה מיוחדת או כשרון ציור.
דבר אחרון, לעיתים תוך כדי למידה עולה בנו משפט, סלוגן, מסר או רעיון שאנחנו רוצים לשמור בשלמותו, ולא לפרק אותו למילות מפתח. במקרה כזה אנחנו יכולים להפוך אותו לאייקון בצידי המפה, למשל לכתוב אותו בתוך מסגרת, בועה או ענן להבלטה.

מפת חשיבה על הימורים - Elaine Colliar

יש רופא הודי שאני מאוד אוהבת את המפות הססגוניות שלו, DrChandrashekhar Ranade (תוכלו למצוא הרבה מהן בתמונות שהעלה לדף שלו בפייסבוק) שסיכם באמצעות מפות חשיבה ספרים שלמים בלימודי הרפואה שלו ומתכונן בעזרת מפות חשיבה לניתוחים שהוא מבצע.

הנה אחת שלו לדוגמא, (דווקא לא מעולמות הרפואה):

מפת חשיבה שעוסקת בהתפתחות אישית  - DrChandrashekhar Ranade

מפת חשיבה של רות, תלמידת כיתה יא' על הרקדנית איזדורה דנקן

מפת למידה של מורה כעזר למידה על הלוח- Hayley Wills, אוסטרליה

מרגישים דגדוג בקצות האצבעות? כמו באהבה, הכל טיימינג בחיים.
אל תתמהמהו, שרגע הקסם לא יחמוק.
גשו אליה עכשיו ונסו.
מקסימום תישארו יחד לתמיד.

5 רעיונות למפת למידה ראשונה

- הרצאת טד שעשתה לכם "את זה"
- מה למדתי השבוע / החודש/ השנה - מידע מקצועי ועד למידה על עצמי, על מערכות יחסים, על החיים
- סיכום של פרק בספר שדיבר אליכם
- אפיון דמות או אישיות מעניינת או מורכבת
- הצגת מהלך כרונולוגי - ממבנה שיעור או סדנא שהשתתפתם בה לאחרונה ועד השתלשלות אירועים הסטורית.

                                                           דוגמא למפת אפיון דמות שהכין ילד :)

    "Learning how to learn is Life's most important skill"

Tony Buzan