9 אנשי ונשות חינוך ויישומים מעוררי השראה למפות חשיבה בבתי ספר לקידום למידה רלוונטית ומשמעותית - חלק א'

אני סטוקרית

"איזו סטוקרית את!"

 את האבחנה החדשה הזו, באלו המילים בדיוק, העניק לי בחיוך רחב אחד המשתתפים בסדנא שהנחיתי לא מזמן לאנשי ונשות חינוך בתל אביב.

זה היה אחרי שהצגתי מפת חשיבה אישית שמצאתי ברשת וסיפרתי להם איך מתוך סקרנות לבדוק מי עומד מאחוריה, חיפשתי אותו בפייסבוק כדי לדעת אם הדברים שחלם עליו באותה מפה שהכין כשהיה בתיכון אכן התממשו בחייו.

כן, מצאתי אותו! וזיהיתי אותו בזכות הדברים שהופיעו באותה מפת חלומות לעתיד - להמשיך לשחק כדורסל, לנגן סולו בבר, להיות עם חנה, חברה שלו (הם התחתנו ויש להם 2 בנות קטנות!) ועוד :)
מודה - זה היה חתיכת ריגוש למצוא את הבחור שמאחורי המפה, לאתר אותו בין עשרות גברברים שנושאים את שמו, בזכות אותם פריטי מידע ששיתף באותה מפת נעורים שהכין לפני יותר מעשר שנים.

והאמת שמצאה חן בעיני האבחנה הזו - סטוקרית, למרות שאני יודעת שהקונוטציה שלה לא משהו - עשיתי גוגל -

במקרה הטוב: "סטוקר - (stalker) הוא עוקב, מתגנב או סתם נודניק וירטואלי", אופס, 
ובמקרה הרע - "אדם הנוקט הטרדה מאיימת" - טוב, לא צריך להגזים.

בכל אופן, מודה ומתוודה, אני אוהבת לחקור ולמצוא את האנשים שמאחורי מפות חשיבה שאני נתקלת בהן ונוגעות לליבי,
גם בגלל הידיעה שאנחנו חולקים אהבה לתחום מסויים, וגם כי אני תמיד סקרנית לראות דוגמאות אותנטיות ליישומים ושימושים במפות חשיבה בחיי היום יום, בעשיה המקצועית ובחיים האישיים. 

לפעמים אני מרגישה שמפת חשיבה היא קצת כמו הצצה ליומן של מישהו (ברשות כמובן;)) ותמיד מעניין אותי לראות את הפנים והסיפורים שמאחורי הקלעים, מאחורי המפות (ובכלל מאחורי הכלים והשיטות שאני נחשפת אליהם), וכמו במסע לארץ עוץ, להגיע ככה לעוד אינפורמציה, דמויות ודברים מעניינים.

אז כן, אני סטוקרית!
תודה על האבחנה החדה והמדוייקת! בחיי שהיא עשתה לי שכל! 

(למען הסר ספק רק כעוקבת ומתגנבת, לא מטרידה מאיימת:))

הידיעה המסעירה הזו תפסה אותי בדיוק כשהתחלתי לחפש ולרכז תוכן לכבוד סדרה קצרה של פוסטים כאן בבלוג, שבה אני רוצה לשתף עשיה מגוונת ומרתקת של אנשי ונשות חינוך במקומות שונים עולם, לקידום למידה רלוונטית, אישית ומשמעותית.

את חלקם הכרתי הכרות מוקדמת מתוך הלמידה האישית שלי, כקולגות או ידידי רשת השותפים לאותו תחום ענין (כמו Julio Castillo, Loïc Noël),  את חלקן זכיתי להכיר בתהליכי עבודה משותפת (רעות הוכמן, שרון רמון, סיגל היימן), ושמחתי על ההזדמנות להעמיק את ההיכרות, ולחלק (כמו Leila Blal) נחשפתי ממש לאחרונה, ממש במסגרת העבודה על הפוסט, וההיוודעות עוררה בי התרגשות רבה. (סטוקרית, נו).

אז...

קבלו במחיאות כפיים סוערות את השלישיה הפותחת, את Loïc Noël מבלגיה, Michael Sunderland מקליפורניה ורעות הוכמן מישראל. 

Loïc Noël, בלגיה -
למידה אוטונומית ומותאמת  

"לאפשר לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל שלו ולהשתמש בחוזקות שלו בחוכמה!"

Loïc Noël הוא מורה לחינוך מיוחד בתיכון, ליד ליאז' בבלגיה.
יזם מספר פרויקטים הנוגעים להוראה מובחנת ויישם שיטות מגוונות בהתאמה לצרכים ספציפיים ומיוחדים.
מעוניין לקדם אוטונומיה של אנשים עם מוגבלויות.
מתוך הנסיון העשיר שצבר, עוסק היום בהנחיה ואימון אנשי חינוך ותלמידים באופן עצמאי במסגרת "The shining education".
יזם הכשרה - "מיפוי מחשבה בשירות הפרעות ומוגבלויות", במסגרתה מלמד כיצד מיפוי חשיבה יכולות לשמש תלמידים עם צרכים ספציפיים ואיך להתאים אותו ביעילות.

Loïc מספר על הענין האישי ומוטיבציה המרכזית שלו:

"מהר מאוד הבנתי שלא כל התלמידים שווים בכל הנוגע ללמידה.
מתוך ההתבוננות וההבנה הזו, המטרה היחידה שלי הייתה להגיב כראוי למצב הזה: הייתי צריך למצוא פתרון אידיאלי כדי לעזור לתלמידים במצוקה מבלי להזניח את אלה שהשיטות הנוכחיות עובדות עבורם.
רציתי למצוא שיטה שמסוגלת להתאים לכל אחד ואחת בכיתה על ידי מתן אפשרות למידה מובחנת מבלי להרחיב את הפער. החלטתי לשלב בשיעורים שלי את כלי מיפוי המחשבות ולהנגיש אותו (כולל לילדים ולתלמידים שאינם בקיאים בשפה הכתובה).

באופן כללי, אם אני מסכם את האפשרויות של הטכניקה, ישנם בגדול שני סוגים של מפות חשיבה: הראשון קורא לדמיון (מפת חשיבה הבנויה מזרימת רעיונות ומחשבות שמגיעות מענין ומוטיבציה פנימיים), ואילו השני מאפשר לך לבנות מידע שמגיע ממקור חיצוני (סיכום קורס, סיכום מסמכים, נאום, סרטון, הצגת מידע ממקורות שונים וכו').

שיטת מיפוי החשיבה ניתנת להתאמה לרמות וגילאים שונים של תלמידים (מכיתה א' ועד להשכלה גבוהה) ושימושית בכל מקצועות בית הספר (מתמטיקה, צרפתית, התעמלות, שפות, תפירה וכו').

בנוסף, היא גם מאפשרת לנו לעבוד על התנהגויות, לבצע רפלקציה ולפתח היבטים אמנותיים וסינתזה.

בקיצור, מדובר במערך לא מבוטל של מיומנויות שהילדים יפתחו אפילו בלי להבין זאת (וגם יהנו מהדרך!).

הטכניקה הזו של תעדוף רעיונות, שמסתעפים סביב מרכז נושאי, שינתה באופן ניכר את חייהם של תלמידי.

היתרונות רבים, אבל המרכזיים שאני שומע כשאני שואל את השאלה הזו, נוגעים להפחתת עייפות, רכישת מידע טובה יותר ללא או בפחות מאמץ, צמצום מילים כתובות (בעיקר תלמידים עם הפרעות מוטוריות, קשיים באחיזה וכו'), ולבסוף - התענוג של "ללמוד בלי שמתחשק".

הנגשה ויצירת התאמות 

"אני מוצא שניתן להתגבר על מגבלות רבות ומגוונות באמצעות עבודה עם מפות חשיבה בדרכים שונות ומותאמות.
עם התלמידים הקמנו מספר רב של אפשרויות עבודה על מנת להנגיש ולהפוך את השיטה לרלוונטית יותר למצבם האישי.
כתוצאה מכך נוצרו מספר עיבודים והתאמות מעשיות: מדבקות, קולאז'ים, גזרות, תבניות, ציורים וכו'.

שימוש כזה עשינו, למשל, בשיחה על רגישויות לריחות: הכנו מפה שהדגימה מה אני אוהב להריח ומה לא, בשילוב הדבקה של תמונות לבחירה.

שימו לב לרעיון הזה, מפת חשיבה תלת מימדית - שהתמונות תלויות על הענפים שלה בחוטי דיג שקופים:

מפת חשיבה תלת מימדית, Loïc Noël

דוגמא ליישום בהתמודדות עם צורך ספציפי

Loïc  מספר על שימוש במפת חשיבה ככלי להתמודדות עצמית עם OCD, שריגש אותו במיוחד:
"אחת מתלמידותי, נהגה לחזור באופן בלתי פוסק על המשפט הבא: "אבא שלי, מתי הוא בא?" הוא בא בארבע! ".

התלמידה, חבריה לכיתה ואני החלטנו ליצור מפה מנטלית כדי לנסות לצמצם את החזרה הזו שעייפה אותה והקשתה על התלמידים האחרים להתרכז. מכיוון שלא ידעה עדיין לכתוב, הצעתי לה לייצג כל מילה מתוך שני המשפטים שהיא הוציאה מפיה ללא הרף באמצעות ציורים.
היא בחרה בציור של ילדה קטנה שתייצג את עצמה, זה היה מרכז מפת החשיבה.
הענפים צוירו בצבע; הצבע האדום ייצג את "אל תעשה" וירוק את מה שרצוי.
דוגמה להכוונה של מפת חשיבה "עשי" ו"אל תעשי" מבחינה מילולית: אני לא יכולה להגיד באופן חזרתי (הענף האדום מונח על הפה) "אבא שלי בא בארבע אחר הצהריים" אבל אני יכולה לחשוב על זה (הענף הירוק מתחיל מהראש).
בכל פעם שהתלמידה חזרה להרגל המילולי, שיקפתי לה את הייצוג והסימון שלו במפה.
בהדרגה, הבחנתי בירידה של כ-60% בחזרות; זה הביא הקלה לאותה תלמידה ורווחה לכיתה כולה!

מפת חשיבה בשימוש של אייקונים ותמונות לגזירה

קפסולות וידאו - מפות חשיבה להנגשת נושאים ומסרים

דוגמא נוספת לעבודה הייחודית והמשמעותית של לואיס נואל ולשימוש שהוא עושה במפות חשיבה סביב צרכים חינוכיים וחברתיים - היא "קפסולות וידאו" שהוא יוצר ומציג בערוץ היוטיוב ובקבוצה שהוא מוביל.
הנה לדוגמא וידאו שעוסק בנושא כואב, אלימות בבתי הספר - נואל עשה בו שימוש מעניין ומשתמש בסרטון של מפת חשיבה דינאמית כדי להציף ולאבחן סוגים שונים של אלימות וביטויים שלהם.

לצפיה לחצו, מיד אחרי השחור הוידאו נפתח, אז חכו כמה שניות בסבלנות :)

הוידאו בצרפתית, מעניין לחוות אותו גם בלי להבין את השפה ולנסות להבין את התוכן מהפסקול ומהאייקונים, אבל הוספתי את התרגום בהמשך, לאחר הוידאו.

(תרגום מכיוון השעון)
סוגי אלימות בבתי ספר:
מילולית - עלבונות, הפצת שמועות, לעג
פיזית - דחיפות, צביטות, מכות, אילוץ/הגבלה גופנית. (למשל לשים רגל)
דיגיטלית - פניה לא נעימה בשיחות בצ'אטים, הודעות כתובות, השפלות (שיימינג), תמונות או טקסטים אלימים
יחסים - גסות, הדרה
חומרית - (כלפי או באמצעות חומר) - זריקה (בכוונה, כמו להעיף באויר), סחטנות, הסתרה

Michael Sunderland, קליפורניה -
פיתוח מטה- קוגניציה (חשיבה על חשיבה)

"במהלך שנת הלימודים הזו, התאמצתי יותר ללמד את התלמידים על מטה-קוגניציה, חשיבה על חשיבה.
תלמידים כנראה ישכחו פרטים ספציפיים על ספר או תאריכים מההיסטוריה, אבל אני מקווה שהם יכולים לקחת רעיונות על מטה-קוגניציה לשיעורים שונים לאורך הקריירה האקדמית שלהם".

Michael Sunderland הוא מורה לספרות בחטיבת ביניים ובתיכון בקליפורניה.

הוא מספר:

"ניתוח ספרותי יכול להיות אתגר עבור תלמידי כיתות ט'. הם צריכים עזרה בארגון, כמו גם להבין איך לסכם ולנתח טקסט באופן אפקטיבי, כלומר לא להעתיק מידע מבלי לחשוב או להבין באמת במה מדובר.

עבור שני הספרים הראשונים שקראנו בכיתה השנה, Breaking Through ו-The Alchemist, התלמידים השתמשו ב-Cornell Notes (כלי למידה דיגיטלי בסגנון ונראות ליניאריים) כדי לעקוב אחר היבטים כמו נושאים של ספר, סמלים, דמויות, קונפליקטים וכו'.
עבור הספר האחרון שלנו, Speak מאת לורי האלסה אנדרסון, חיפשתי גישה חדשה, משהו שאולי ימשוך יותר את התלמידים שלי.

מפות חשיבה עושות שימוש בדימויים, צבע, מילות מפתח וקשרים אסוציאטיביים.
בשבוע הראשון של מיפוי התודעה שלנו, גיליתי שרבים מתלמידי היו מעורבים יותר מבדרך כלל.
בסקר שעשיתי לאחר השבוע הראשון שלנו לשימוש בשיטה זו, 79% מהתלמידים שלי העדיפו מיפוי מחשבתי על פני Cornell Notes. אני מקווה שככל שנמשיך, זה יאפשר לתלמידים ליצור קשרים וחיבורים נוספים ולפתח הבנה מעמיקה יותר של הספרות".

"גיליתי שמיפוי מחשבות מספק דרך מהירה יותר לקלוט מידע ויזואלית וליצור קשרים במבט חטוף.
לדוגמה, בהסתכלות על מפת החשיבה שמכסה את העמודים הראשונים של הספר Speak, שבנינו  יחד בכיתה על הלוח, אני יכול לראות במבט חטוף מילים המתארות את הלך הרוח של הגיבורה, מלינדה: חרדה, אימה, חסרת שייכות, פגיעות וכו'.

הרעיונות הללו מתחברים לתמות ולנושאים המרכזיים של הספר: מעמד חברתי והיררכיות בתיכון, תחושות של חוסר קול והשתקה. אני יכול לחבר את הנושאים לנקודת המבט האישית ולחוויות בגוף ראשון של הסופרת, האלסה אנדרסון, ולסגנון הכתיבה הבלתי פורמלי שלה, כמו גם לטון הסרקסטי והציני של מלינדה, גיבורת הספר. הצלחנו גם ליצור קשרים מחוץ לספר ולחבר את הרעיונות שמופיעים בו לרומנים האחרים שקראנו בשיעורים.
האלסה אנדרסון מזכירה למשל, את רעיון הטרנספורמציה בהקדמה לקורא שכתבה בפתיח לספר. זה התחבר לנו לרעיון האבולוציה האישית ב"אלכימאי" או לסמל הפתיחה של הפרפר ב"פריצה דרך". 

אנחנו יכולים ליצור את הקשרים האלה גם באמצעות אסטרטגיות אחרות לסיכום וניתוח טקסט, אבל אני מרגיש שמיפוי מחשבות מועיל במיוחד בייצוג החזותי של הקשרים הללו".

רעות הופמן, ישראל -
למידה אקטואלית ורלוונטית

"צוות מורי תושב"ע בתיכון ברנר בפ"ת גילה שלמידה באמצעות מפות חשיבה יכולה להיות דרך מעולה להפוך את אחד החלקים שתלמידים חווים כהכי משעממים בסילבוס השנתי, לחוויית למידה מרתקת ובלתי נשכחת, שהיא חלק מהם והם חלק ממנה".

רעות הופמן - מומחית לנוירו פדגוגיה. 

עד לפני כשנה ריכזה והובילה את מגמת תושב"ע בתיכון ברנר בפתח תקוה.
היום מדריכה פדגוגית בפסג"ה (מרכז פיתוח סגלי הוראה) בעיר.

היה לי העונג להכיר את רעות במסגרת יוזמה שהביאה לבית הספר לפני כמה שנים - שיח ולמידה משותפת של מורים ותלמידים, באמצעות מפות חשיבה ככלי שמאפשר חקירה ולמידה משמעותית של תכני התושב"ע במבט עכשווי ומחובר לרוח הזמן.

מתוך אתר הקרן ליוזמות חינוכיות שתמכה במימוש היוזמה:

"כחלק מלימודי תושב"ע, לומדים תלמידי כיתה י' מבוא למשפט עברי. עולם עשיר ומופלא למבינים את רזיו, שממון מעייף לרוב בני הנוער. צוות המורים בתיכון ברנר בפ"ת הבין שהמפתח להעביר לתלמידים את היופי שבעולם הפילוסופיה היהודית, טמון בשיתוף פעולה אקטיבי בקבוצה – במעורבות בלמידה ובמכוונות אליה".

בשלב ראשון, צוות משולב של תלמידים ומורים התכנס לסדנת למידה ותרגול של מפות חשיבה - היה לי העונג להנחות את הסדנא בתקופת הקורונה, חוויה מיוחדת של למידה משותפת ונטולת היררכיה שבה כולם "תלמידים" - פוגשים ומתנסים במפות חשיבה לראשונה.
דרך בניה של מפות חשיבה משותפות בקבוצות קטנות, ניסינו לחשוב מה הופך את מקצוע התושב"ע לרלוונטי, מחובר ועדכני לימינו, במגוון הקשרים: טיפוח ערכים, פיתוח מיומנויות, עולם תוכן ובסיס פרקטי ומעשי להתמודדות עם המציאות העכשווית ועוד.

לכבוד הפוסט הזה, יצרתי קשר עם רעות כדי לשמוע עוד על יישום הרעיון והיוזמה בחלוף הזמן.

רעות ספרה שמפות חשיבה הפכו להיות חלק אינטגרלי מהלמידה, וככלי לפיתוח והובלת פרוייקטים בבית הספר.
היא שתפה אותי ביישום מרגש ומשמעותי במיוחד.

"תלמוד גדול שמביא לכדי מעשה"
דוגמא ליישום מפות חשיבה ליצירת למידה רלוונטית ומשמעותית ולתכנון פרוייקט

"בתקופה שהתחילה המלחמה באוקראינה, כשרוסיה פלשה לאוקראינה, בדיוק התחיל הסמסטר. היו אז כל מיני יוזמות חברתיות, של משלחות ואיסוף בגדים וציוד לפליטים. חשבתי מה נוכל לעשות ולעזור.

בבית הספר היתה ועדיין עובדת, אשת תחזוקה וניקיון מסורה בשם לנה. עד אז היא כבר עבדה חמש או שש שנים בבית הספר, אנחנו בית ספר מאוד גדול, 1000 תלמידים ו-120 מורים, ועובדת ניקיון אחת שמחזיקה את בית הספר כולו נקי.

החלטתי שאני אלמד ואביא את זה למה שנקרא: "תלמוד גדול שמביא לכדי מעשה".
יש פסוק "לא תעמוד על דם רעך", מדובר באחת המצוות, לפיה האדם חייב לעזור לזולתו, בעיקר כאשר הוא נתון בסכנת חיים. מהי עזרה? איזו עזרה? יש כל מיני סוגיות ופרשנויות. 

דרך מפות חשיבה, שבמרכזן כתבנו את הפסוק עצמו, ניסינו לחשוב איך לסייע לאוקראינה או יותר נכון ללנה, שהבת, החתן והנכדה שלה שם, באוקראינה.
באמצעות הזרועות השונות של המפה ניתחנו את נקודות המבט של המפרשים השונים (רמב"ם ועוד) על הפסוק הזה, ומתוך כך פעולות ופרקטיקות שנוכל לעשות בהקשר הזה.

בסוף החלטנו על תערוכה שבה הצגנו את הרעיון והערך הזה, הסברנו את המפרשים והפרשנויות, וגם הבאנו את המלחמה הרחוקה קרוב אל הלב של כולנו דרך הסיפור של לנה והמשפחה שלה. הצגנו בתערוכה מפה שמראה איפה לנה גרה, איפה הבית ממש.

הכנו קופסא של מכתבים מתלמידי בית הספר, בתוך דלי שהיה חלק מהמיצג, שקראנו לו "הדלי של לנה".
תלמידי מגמת תושב"ע הדריכו את המיצג וספרו על לנה.

כל הרעיונות עלו בריינסטורמינג דרך מיפוי חשיבה משותף, על "לוחות חשיבה" - לוחות מחיקים שקניתי בעקבות הסדנא הראשונה שלנו, שבה מאוד התחברתי למפות חשיבה שמכינים על לוחות אישיים כאלה, בשונה מנייר.
המדיום משרת את המסר - מקום ומרחב לניסוי ותעיה, על לוח גדול יחסית, חלק, ויזואלי, אסתטי, מושקע.
אני יכולה לספר שהשימוש בלוחות החשיבה שימשו אותי ב-70% משיעורים, והשימוש בהם התפשט גם למגמות נוספות. 

רעות הציעה לי ליצור קשר גם עם לנה, ולשמוע ממנה אם ואיך הפרוייקט והמיזם השפיע עליה:

לנה: "כשהתחילה המלחמה באוקראינה הייתי במצב רוח מאוד קשה כי המשפחה שלי
נשארה שם. רעות והילדים הזמינו אותי ושאלו אותי שאלות על המשפחה, כתבו לי מכתבים והכינו את התערוכה. בשבילי זה היה מאוד חשוב. הייתי גאה שאנשים כאן בישראל תומכים באוקראינים ובמדינה ממנה באתי".

בפוסטים הבאים תוכלו לפגוש את העשיה המרתקת והמשמעותית של רויטל תמר מבית הספר גואטמלה בירושלים, Bom Tharathep מבנגקוק, Leila Blal מפריז, Julio Castillo מונצואלה, שרון רמון וצוות בית הספר לטבע, אדם וסביבה מתל אביב וסיגל היימן מתיכון מו"ר במכבים-רעות. סטיי טיונד! 

למעבר לפוסט הבא בסדרה >> 
9 אנשי ונשות חינוך ויישומים מעוררי השראה למפות חשיבה בבתי ספר לקידום למידה רלוונטית ומשמעותית - חלק ב'