8 רעיונות למפות חשיבה ברוח חנוכה

לכבוד חג האור, הגבורה והניסים :)

8 רעיונות למפות חשיבה אישיות שיכולות "לשפוך אור", להעצים ולשמח. (מתאים מאוד גם לעבודה עם ילדים).

כאן תוכלו למצוא הדרכה צעד צעד, איך בונים מפת חשיבה אפקטיבית.

מפת "על הניסים ועל הנפלאות" 

מהם הפלאות שמקיפים אותי או שזכיתי לראות?

פלאי טבע בסביבה הביתית או מקומות מופלאים שזכינו להיות בהם, פלאים אנושיים (אנשים יקרים במעגל הקרוב, הרחוק, דמויות מעוררות השראה שפגשתי בדרכים שונות),
רגעי פלא שזכיתי לחוות או לחזות בהם, הניסים היומיומיים הקטנים שנוכחים סביבנו, הדברים הפשוטים שמשמחים, צירופי מקרים מכוננים, המזל הטוב שהאיר לנו כש...

Paul Foreman משתמש במפות חשיבה בדרך מאוד מיוחדת, ככלי להכוונת תשומת הלב והתבוננות רגישה ומלאת התפעמות על העולם והחיים. (mindmapinspiration.com).

במפה Everyday Miracles - כל אחד מן הענפים הראשיים מייצג קבוצת ניסים מסוג מסויים, שכל אחד מהם מסתעף לתת-ניסים - ענפים משניים שכל אחד מהם הוא פלא בפני עצמו. 

נפלאות החיים: נשימה, אהבה, מחשבות, שמחה...
פלאי טבע: אוקיינוסים, שמש, רוח, ירח, גשם, כוכבים...
רגשות: התפתחות וצמיחה, התמלאות בהשראה, התאהבות ונאהבות, מחוייבות ותשוקה לדבר ועוד.
ניסים "בסיסיים": זריחת השמש, אויר, אוכל, בגדים ונעליים
ועוד.

בטקסט הנלווה למפה מונה פורמן רשימה ארוכה ואינסופית כמעט של ניסים מכל הסוגים, ביניהם איברים ופונקציות גופניות, הלך רוח ונטיות לב, מצבים אנושיים ועוד. (המקור והרשימה המלאה כאן).
הוא מסיים במילים: "אני אסיר תודה על הניסים היומיומיים של הפלנטה גדולים וקטנים כאחד. יהלומים אמיתיים והיהלומים השווים לכל כיס - ניסים יומיומיים. על אילו ניסים יומיומיים אתם אסירי תודה? מה תוכלו להוסיף?"

Everyday Miracles, Paul Foreman

מפת המתנות הפנימיות שלי

במפת חשיבה אחרת שיצר, Inner Gifts, מתמקד פורמן במתנות פנימיות:

אהבה - זו שאנו מעניקים, זו שמוענקת לנו, זו שמורגשת באופן טבעי וזו ש"מיוצרת" (למשל אהבה עצמית).
מחשבות - חלומות, חלומות בהקיץ, פנטזיות, דמיון.
חושים - חמשת החושים המוכרים, ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומגע, ומצבים שונים שנקלטים בחיישנים נוספים: בלבול, איזון (תנועה וקבעון), אינטואיציה, קרקוע (ריכוז, אחדות, הרמוניה או בדידות), רגשות ועוד.

בטקסט הנלווה למפה (שניהם מכאן) כתב:

"מפת חשיבה זו חולקת רעיונות והרחבה בנושא המתנות הפנימיות הרבות שכולנו יכולים להרגיש אסירי תודה עליהן.
חלקן באות, חלקן הולכות, חלקן קבועות, חלקן על אנושיות, את חלקן אנו עשויים לתייג כטוב או רע, רוב המתנות הפנימיות שיש לנו הן סיבות להרגיש אסירי תודה ומבורכים.
אולי תוכלו להוסיף עוד או ליצור מפת מחשבה משלכם כדי לחגוג את ריבוי המתנות הפנימיות המהוות חלק מהיותנו אנושיים.
כמה מתנות פנימיות אנו חולקים יחד, אחרות עשויות להיות ייחודיות לך כאדם- אהובי ליבך, טעמיך והעדפותיך.
מה גורם לך להיות מי שאתה בתוכך?
מתנות פנימיות - חקר והכרת תודה. מה שלך?"
(Paul Foreman)

Inner Gifts, Paul Foreman

מפת האש שלי

אש היא מושג עמוק, מורכב, ססגוני, מרגש, אמביוולנטי, כמו החיים.
אפשר להשתמש במפה כתרגיל של חיבור פנימה, אחורה וקדימה בציר הזמן על אירועים, דמויות, נקודות ציון או תחומים שמעוררים בנו אסוציאציות שונות לאש.
במרכז המפה אפשר לכתוב או לצייר ביטוי או אייקון של אש, ועל הענפים אפשר "להצית" את המחשבות, הזכרונות והדמיון:

מחמם את ליבי ש...
מלהיב אותי...
מדליק אותי...
ממיס אותי...
בוער/ת כש...
נצרבתי מ...
נכוויתי כש...

דרך המפה והטבע המגוון והמורכב של האש אפשר לחשוב, לחזור בזמן או לבטא תשוקות, רצונות, רגשות, זכרונות ועוד.

מפת הגבורות שלי

"גבורה- מעלה אנושית המתבטאת לרוב בעשיית, או נכונות לעשיית, מעשי אומץ אל מול סכנות ותוך הקרבה עצמית" (ויקימילון)
"איזהו הגיבור? - הכובש את יצרו" (מסכת אבות, ד פסוק א ).

במפת הגבורות שלנו ננסה להתיחס דרך הענפים להיבטים שונים של התמודדות, התעלות ונצחונות קטנים בחיינו :

מתי התגברתי? על מה עוד עלי להתגבר?
מה מצריך ממני התעלות נפש? כיבוש יצר?
במה אני מפגין/ה אומץ לב? תעוזה?
מהן הסכנות ?
עם מה התמודדתי ואתמודד?
מי הגיבורים שלי?
במה אני גיבור/ה?

מפת מקורות השמחה שלי

במפה הזו נתמקד בכל מה שעושה לנו טוב.
הדברים הפשוטים והקטנים שמרוממים את נפשנו ומעלים בנו חיוך.
להכין ולשמור במקום נגיש לרגעי דכדוך.

מה/מי מאיר את ימי?
מה/מי מחמם את ליבי?
מה מעורר בי שמחה?
מה מגרש את החושך?
מה ממריץ, מקסים, מרגיע אותי?
מהם, כדברי השיר, הדברים שאותי משמחים?

My favorite thing, צלילי המוסיקה,  התמונה מכאן

Happy Diary, Paul Foreman

Happiness -Freedom, Giulia Comba

מפת "באנו חושך לגרש" 

פחד מהחושך... פחד ילדי וראשוני.
החושך יכול להיות גם נעים ועוטף, מקום לברוח אליו ולהתחבא בו.

מהו החושך שאותו נרצה להאיר? לסלק? לשחרר? ואולי להכיל?
מהם המקומות ה"חשוכים" שלנו - בכל מיני מובנים?
חשוכים במובן של חבויים - שנרצה להאיר ולהציג,
או חשוכים במובן של אפלים - כאלה שמרגישים לנו קודרים, מאיימים, מסוכנים, בעייתיים, פראיים- פחדים, דעות, ביקורת, רגשות קשים, אמונות או סיכונים ממשיים שצריך לעמוד מולם.
ואולי ללמוד לחיות איתם ולצידם חלק מהזמן, כמו עם הלילה.

משפט מקסים ששמעתי באחד משיעורי חשיבה הכרתית מפי תמר אמיר, המורה הטובה והחכמה שלי:

"גם חדר שהיה חשוך כמה רגעים, וגם חדר שהיה חשוך עשרות שנים מוארים בבבת אחת ובאותה מידה ברגע שמדליקים בהם את האור. האור לא מבחין כמה זמן היה חשוך שם לפניו".

טמפלט מפת חשיבה: Paul Foreman

מפת "אני השמש (SHAMASH) של חיי"

אם נחשוב רגע על השמש בחנוכיה, הוא מטאפורה לאיכויות וערכים שונים: הוא "דמות" מובילה ומקשרת בחנוכיה, חוט השני של ימי החג, הוא נדיב, מחלק מאורו פעם אחר פעם בלי שזה גורע דבר מאורו שלו, הוא אקטיבי (לא פסיבי כמו שאר הנרות:)), משמעותי, יש לו מקום ותפקיד...

במפת אני השמש של חיי, נחשוב על התחומים בחיינו שאנחנו רוצים להאיר, להדליק ולהעצים, ומהן העוצמות, הכוחות, הכשרונות שכבר קיימים בתוכנו. מפה נפלאה להכין עם ילדים.
מפה כזו יכולה לשקף את המציאות או Wishful thinking. אפשר להכין מפה שמורכבת מלהבות כמספר נרות החג, כמו חנוכיה, שמובילה לחשוב על עוד ועוד נקודות אור.

הנה מפה כזו שהכנתי עם אוריה, הבן הבכור שלי, לפני שנתיים, כשהיה בן 9.
במקרה שלנו הכנתי עבורו את המפה העליונה, הוא השלים בתוכה את המילים שבחר לכל אחת מהלהבות.
אחר כך פירט על כל להבה, במה התכונה שכתב באה לידי ביטוי, למשל:

הומור- כל הדברים שמצחיקים אותו.
ידע- העולם, החלל, ספורט, בייבלייד (כמה טוב שעברו שנתיים והפלסטיקים האלה שייכים להסטוריה:)).
סקרן - כדורגל, טיילן, טבע, ארצות, בייבלייד (שוב???!), חיות.
וכו'...

*  *  *

מפת "Lollipop Moments" - מנהיגות של יום יום

 בהשראת הרצאת הטד הנהדרת של Everyday Leadership, Drue Dudley.

אני רוצה לסיים ברעיון מקסים במיוחד שנחשפתי אליו לאחרונה.
מנהיגות, גבורה, מרד - מילים כל כך גדולות והירואיות. מתקשרות בעיני רוחנו לדמויות ואירועים הסטוריים מכוננים שלכאורה מה לנו ולהם.
בהרצאה קצרה שנשא ב-TEDxToronto, שוטח דרו דאדלי (Drue Dudley), מתוך סיפור אישי קטן וקסום קונספט חדש ושובה לב בעיני.
(לצפיה לחצו כאן - מומלץ מומלץ מומלץ - 6 דקות כובשות ומרגשות)

הוא אומר, שרובנו מרגישים אי נוחות לקרוא לעצמנו מנהיגים. המנהיגות נתפסת בעינינו כמשהו ש"יום אחד" נהיה "ראויים" לו.
הסיבה שאנחנו מרגישים אי נוחות נעוצה באופן בו אנחנו תופסים את מושג המנהיגות, כמשהו גדול, הירואי, נשגב, משהו רחוק מקטנות היומיום, משהו גדול שכרוך בהשפעה על העולם ושינוי העולם.
הוא גם נובע מחוסר מודעות שלנו לעוצמה שיש לנו כבר עכשיו, לא כקלישאה או ססמא, אלא באופן ממשי - באמת - בפועל- בכל יום חיוך שלנו, משפט שאמרנו או לא אמרנו, פעולות שאנחנו עושים במודע או שלא במודע, משאירים אפקט על מי שבא איתנו במגע. אנחנו גם חוששים מהאור שלנו. דרו דאדלי מצטט את הסופרת והאקטיביסטית מריאן ויליאמסון : (משפט שבטעות יוחס לנלסון מנדלה)
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכול... כאשר אנחנו נותנים לאור הפנימי שלנו לזרוח אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. כשאנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים."
(Marianne Williamson)‏.

דרו ממשיך ומפרט מהן ההשלכות של חוסר המודעות, הפחד והתפיסה השגויה של המנהיגות - תירוצים לעצמנו ולאחרים, זלזול ביום יום ובדברים הקטנים.

בשלב זה, בדקה 5.02, בדיוק דקה לפני סיום, הוא מציג הצעה חדשה ומרעננת: 
הגדרה מחדש של המנהיגות. 
במקום משהו עתידי וגדול - משהו קטן ויומיומי.
במקום משהו שבין אדם לעולם- מחוות קטנות שבין אדם לאדם.

למה?

ואז מגיע הקטע שעבורי היה החזק והמשמעותי ביותר בהרצאה:

כי אין עולם! 
יש מיליארדי תפיסות עולם. 

אנו צריכים ליצור "Lollipop Moments" - רגעים קטנים מכוונים או בלתי מכוונים של תשומת לב להשפעה שלנו על הזולת, ביומיום,  בסביבה הקרובה לנו, ברגעים הקטנים של החיים.
(צריך לשמוע את ההרצאה כדי להבין למה "רגעי סוכריות על מקל").
במידה ושמנו לב שהשפענו על האחר - להוקיר ולהודות בכך בפני עצמנו. לתת לעצמנו קרדיט.
במידה וחווינו רגע קטן שמישהו אחר השפיע עלינו - לספר לו על כך, שידע שהשפיע עלינו. ובנוסף, להעביר הלאה את הקונספט לאחרים, כדי שכולנו נוכל להשתחרר מהתפיסה השגויה שאנחנו לא מנהיגים כבר עכשיו.

למעשה, מנהיגות היא שינוי והשפעה על חייו של מישהו אחד, ולמעשה כל אחד מאתנו כבר עושה את זה מעצם היותנו חיים שלא על אי בודד.
זו יכולה להיות מבחינתנו פעולה חסרת חשיבות ואולי אפילו לא נדע ולא נזכור שעשינו זאת (כמו בסיפור שלו), ולעיתים המנהיגות גם יכולה ללבוש צורה לאו דוקא חיובית, לכן חשוב שנפתח מודעות להשפעה שלנו על אחרים - חברים, משפחה, ילדינו, קולגות, עובדים, זרים שעברנו על פניהם, בעלי החיים שלנו... ונבחר להתנהג כראוי למנהיגים בתפקיד, "גורם רב עוצמה ורב השפעה".
אם בניסים עסקינן, דרו דאדלי קורא לכולנו להעלות על נס את המנהיגות כמעשה יומיומי שבו אנו משפרים את חיי זולתנו. 

מפת תובנות מההרצאה: Everyday Leadership"', TEDxToronto, Drew Dadley"

ברוח הרצאתו של דרו דאדלי, קבלו הצעה למפת חשיבה:  "Lollipop Moments" - אפשר למלא אותה באופן שבו נבחר ומדבר אלינו במיוחד:

למלא אותה ברגעי ודמויות Lollipop שהשפיעו על מי שאנחנו לטובה.
לסמן בה עבור מי אנחנו רוצים לייצר ולהוות כאלה.
או גם וגם.

חנוכה שמח ומלא אור וחמימות :)

* * *

"פלא" 

 מילים ולחן - חוה אלברשטיין

כל רגע בו אנו חיים
הוא רגע חדש
כל רגע בו אנו חיים
אין שני לו ביקום
לא היה כמותו מעולם
ולא יהיה עוד לעולם

ומה מורים אנו לילדינו
בבית הספר?
מלמדים אנו אותם
כי שניים ועוד שניים
הם ארבעה
וכי פאריס היא בירתה של צרפת...
מתי נלמד אותם גם מה שהינם.

עלינו לומר לכל אחד מהם:
יודע אתה מה שהינך -
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד
אתה פלא
בכל העולם כולו
אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד.

והבט בגופך -
איזה פלא הוא
רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות
האופן שבו אתה מתנועע
אתה פלא
עשוי אתה להיות כשקספיר
מיכאל אנג'לו בטהובן -

אתה פלא!
טמונה בך היכולת לכל דבר
כן, פלא הינך

וכאשר תגדל -
התוכל אז לפגוע באדם אחר
אשר כמותך הוא פלא
גם הוא יחיד ומיוחד
גם הוא פלא!
עליכם להוקיר זה את זה
עליכם לעבוד
כולנו חייבים לעבוד
כדי להפוך את עולמנו זה
שיהא ראוי לילדיו