איך ניישם את חמשת היסודות לחשיבה אפקטיבית בלמידה ארגונית דרך עבודה עם מפות חשיבה?

רגע לפני שמתחילים

הפוסט הזה הוא המשך ישיר לפוסט: 5 האלמנטים של חשיבה אפקטיבית, שבו סקרתי קונספט מקסים שנחשפתי אליו דרך ראיון שנתקלתי בו ברשת, עם אדוארד בורגר, (Edward B. Burger), פרופסור למתמטיקה ונשיא אוניברסיטת נורת'ווסטרן, חוקר תהליכי חשיבה, למידה ויצירתיות.
בורגר כתב ב-2012 ספר ("The Five Elements of Effective Thinking'), שבו הגדיר חמישה יסודות והרגלים בסיסיים לחשיבה אפקטיבית.
כדי שיהיה קל לזכור, הוא השווה כל אחד מהם באופן ציורי לאחד מארבעת יסודות הטבע - אדמה, אש, אויר ומים, לצד אלמנט חמישי שמאחד את כולם.

אם עוד לא הכרתם את חמשת האלמנטים, כדאי להתחיל בפוסט הקודם ולחזור לפה אחר כך, (הרקע והסיפור מאחורי הספר והקונספט מענין ושובה לב בעיני, הוא גרם לי לראות את המתמטיקה באור חדש).
או לצפות בראיון עם אדוארד בורגר, שבו הוא מספר על חמשת האלמנטים, כאן: 

מה מחכה לכם פה?

בחזרה לארץ עוץ:) ולכל אחד מחמשת האלמנטים במשקפי למידה ארגונית, בשני דגשים:
- תהליכי חשיבה שממוקדים במיפוי, אפיון והתכוונות ללקוחות ועובדים
- יישום האלמנטים השונים דרך מפות חשיבה

מוכנים? יאללה:)

אדמה: הבנת עומק של נתונים: מה *בדיוק* המצב? איפה אנחנו עומדים?

מקליטת נתונים לעיבוד והסקת מסקנות

התנועה על הספקטרום של ההבנה, עליה מדבר אדוארד בורגר, היא הצורך והאפשרות להעמיק, לצלול ולראות המורכבות שבתוך הידוע, המוכר או הפשוט לכאורה, ה"אובייס" או תחום המומחיות.
חלק בלתי נפרד מכל למידה הוא חקר.
שלב החקר בתהליכי למידה ארגונית כולל איסוף וניתוח נתונים שמתקבלים בערוצים השונים- DATA, סקרים, ראיונות, פידבקים לא פורמלים,שיחות משוב ועוד.
הבנת עומק בהקשר הזה היא המעבר מקליטה והצגת נתונים לניתוח, עיבוד והעשרה שלהם בפרשנויות מנקודות מבט שונות, חוות דעת, הסברים או משמעויות.
ההתבוננות לעומק היא השלב המתקדם יותר של בחינת המידע שהתקבל, במטרה לזהות חזרתיות וקשרים, לאסוף תובנות ולהסיק מסקנות.

בשלב עיבוד תהליך החקר מפת חשיבה מאפשרת:
- להניע תהליך התבוננות, בחינה וחשיבה משותפת על מה "שמעבר לנתונים היבשים", כצוות אורגני או משולב.
- בסיס לפילוחים שונים ולפיתוח הנתונים למידע נוסף ומשמעויות שונות.
- בסיס לסיעור מוחות, קבלת החלטות, תעדוף ותכנון פעולות ותהליכי עבודה ביחס לנתונים שהתקבלו.

אש: איפה טעינו?

אלמנט האש מתייחס ללמידה מטעויות ולחובתינו להגיע להבנת עומק על האחוז שבו לא הצלחנו לפני שמתקדמים הלאה לאתגרים או המבחנים הבאים.
אחד המשפטים היפים שאמר אדוארד בורגר מתייחס לחשיבות להפוך את הבלתי נראה לנראה,
Making the invisible visible. 
עבודה עם מפות חשיבה, מתאימה מאוד למטרה בהקשר הזה.
על המשמעות המקורית של המושג "בלתי נראה" כבלתי ידוע (שמחייב המשך למידה), נוספת היכולת לראות, באופן פיזי וממשי, פרטים שאולי נעלמו מן העין ומתשומת הלב. 
מצד אחד היא תמציתית וממקדת ועם זאת היא דינאמית ומסתעפת ולכן מאפשרת לזהות את הטעויות וכתמונת ראי שלהן גם את האפשרויות לתיקון.

חקר ולמידה מטעויות

אלמנט האש עוסק בתיקון ליקויים ובעיות שלא נפתרו בדרך הנכונה:
פרוייקטים שלא הצליחו, קושי שמייצר תקיעות, חוסר שביעות רצון של לקוח, התפטרות של עובד שלא רצינו לאבד וכל סוג של כשל תפקודי או ארגוני.

מפת חשיבה יכולה לעזור להתמקד ולהגיע לתובנות בכל אחד מהשלבים של ניתוח, למידה ופתרון בעיות:
- לפרק מצב או אתגר לתת- משמעויות, תת-בעיות או תת-אתגרים
- לאסוף ולהציג זה לצד זה מכלול נתונים ועובדות
- להעלות מגוון סיבות אפשריות, גורמים והשפעות שהובילו למצב
- לפתח מגוון רעיונות, פתרונות וכיווני פעולה לשיפור ותיקון ליקויים
- לנתח תרחישים קודמים ועתידיים
- להסיק מסקנות ולהיערך מחדש עם ביצוע שינויים והתאמות

בחינה, ניתוח ועדכון פרופילים לא מדוייקים של משתמשים, לקוחות ועובדים 

אחת הטכניקות למפות ולאפיין סוגי לקוחות היא בניית פרסונות, טיפוסים שונים של משתמשים וצרכנים.
הבעיה עם פרסונות היא הנטיה לייצר דמות שטוחה, סטראוטיפית, או מבוססת על ניחושים, הכללות, עיוותים, אי דיוקים או נתונים לא עדכניים.

בהקשר הזה, נוכל לבנות מפות חשיבה למטרות שונות:
- לבחון מחדש הנחות מוצא וקוי יסוד
- לזהות פערים של תפיסה או ידע
- להרהר ולערער באופן שוטף על כיווני חשיבה שאיבדו רלוונטיות או אפקטיביות.
- לבטא באופן תמציתי, ויזואלי ומרוכז נתונים ולקוחות אמיתיים.

אויר: שאילת שאלות במטרה לייצר מענה מדוייק ומותאם אישית ללקוח /לעובד

אלמנט האויר עוסק בשאילת שאלות כדרך חיים ליצירת מעורבות מחשבתית ולמידה מתמשכת.
הגישה הפרסונלית יוצאת מנקודת הנחה שהכרות היא הבסיס לבניית שביעות רצון, שייכות ומחוברות.
המטרה היא לבנות תמונה כמה שיותר מדוייקת ואותנטית של מאפיינים, הרגלים, צרכים, צורת חשיבה וסגנון חיים שמשפיעים על האנשים שאנחנו חפצים ביקרם כלקוחות או כעובדים.
למידה והבנת עומק מאפשרת התאמת שפה נכונה (בתקשורת של מוצר או בתקשורת עם עובדים), בניית חבילות מותאמות אישית (תנאים והטבות) ובחירה מושכלת ומודעת של פעולות ומדיניות שתשיג ותגדיל שביעות רצון.
כדי להפיק את המקסימום מאלמנט האויר, כדאי לשלב אותו עם אלמנט האדמה: על כל שאלה ששואלים (מה אנחנו יודעים?), להתעכב ולצלול לרבדים עמוקים יותר (מה זה אומר? ומה עוד?)

אפיון ומיפוי תפיסת עולמם של לקוחות ועובדים  Ampathy mapping

לא משנה אם הפוקוס הוא על הלקוחות או על עובדי הארגון, בסוף מדובר בחשיבה על אנשים.
לא מדובר בכל האנשים ("הקהל הרחב"), אלא באנשים ספציפיים (גם אם מדובר במאות אלפי משתמשים) שאושרם ושביעות רצונם חשובים ומשפיעים ישירות על התפקוד והשגשוג של ארגון, עסק או מותג.
Empathy Mapping - הוא תהליך חשיבה שבו צוותי UX (עיצוב חווית משתמש) ממפים עמדות והתנהגויות של משתמשי הקצה במטרה לייצר הבנת עומק ופתרונות מותאמים. המפה מאפשרת גם לחשוף פערי או חוסרי נתונים.
מיפוי כזה מתאים מאוד לייצר כמפת חשיבה בסיעור מוחות צוותי.
דוגמא ל Ampathy Mapping:

              דוגמא: מפת חשיבה  Empathy Map
         מיפוי ואפיון תפיסת לקוח/עובד -  Ampathy Mapping
   

שימוש במפות חשיבה יתאים מאוד למקסום תהליכי ניתוח ואפיון צרכים (גם בפורמט התמציתי והחזותי וגם בעקרונות העבודה) ויעזור:
- להכנס לראש של הלקוח/ העובד
- לצלול פנימה ולהרחיב את זויות המבט כדי להעמיק את ההבנה וההכרות באופן אישי וספציפי
- לנתח ולפתח פרמטרים ורגשות שקשה לכמת וחשוב לאפיין: "הרגשה של כיף", (מהו כיף?) "נעים" (מה משפיע על נעימות בסביבת עבודה או בחוית צריכה?) "גמישות", "עצמאות" וכו'.
- להפעיל חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית בפיתוח צורך או מטרה לכלל המשמעויות שלה (המושג פרסונליזציה, למשל, שהגיע מתחום הטכנולוגיה התרחב לתחומים נוספים כמו עיצוב סביבות עבודה, סגנונות למידה, או חבילות שכר והטבות בהתאמה אישית).

דוגמא לתהליך סיעור מוחות שביצע צוות שאנשיו יועצים למנהלים ובעלי תפקידים שונים בארגונים בתחום מומחיות ייחודי:
דרך מפת החשיבה הוגדרו ונוסחו צרכים שונים של מגוון סוגי הלקוחות והנועצים לפי מילות מפתח: "פסיכולוג" (צורך בקשב ואמפתיה) "מנוף כוח" (אישור ועידוד), ידע מקצועי, הרחבת הפרספקטיבה, העצמה, זיקוק אינפורמציה ועוד.

   דוגמא: מיפוי סוגי פרסונות של לקוחות והצרכים השונים והייחודיים שלהם 
נבנתה בסיעור מוחות צוותי בחברה

למה משמשת המפה לאחר ביצוע סיעור המוחות והאפיון?

- עיצוב מענה מדוייק ומותאם לצרכים או מאפיינים ספציפים
- תעדוף וניהול
-התאמת השפה ודרכי התקשורת מתוך מודעות ורגישות לניואנסים
- בניית חבילה מותאמת אישית ללקוח/עובד - הטבות, תנאים, סגנון (למידה/תקשורת/עבודה/סביבת עבודה ועוד).
- עיצוב חווית משתמש מותאמת ומעל לציפיות. (כמו בחברות אמת - שמכירים ומבינים, יודעים איך להפתיע ולשמח)
- דיוק בבחירת הפרופיל המדוייק של לקוחות או עובדים (שאילת השאלות הנכונות היא קריטית למטרת הבירור המקדים וההגדרה למי מכוונים)

זיקוק הDNA המשותף של צוותים

שאילת שאלות כחלק מחשיבת עומק על כל צוות כיחידה אורגנית, עוזרת לארגון ולמנהלים להכיר, להבין ולאפיין כל צוות באופן ספציפי ומאפשרת לייצר עבורו מעין "מיני תרבות ארגונית".
לחזק תחושות מחוברות ושייכות דרך פעילויות למידה, הדרכה וגיבוש מותאמות לסגנון הלמידה המועדף, הרגלי עבודה, "וייב" ייחודי, הווי משותף ועוד.

שאלות שכדאי לשאול: מיהם העובדים כקבוצה? מה חשוב להם כצוות? מה הם אוהבים לעשות יחד? מה ההווי שהם מחפשים? מה ההישגים המשותפים? 

4. מים: להבין את הסיפור וללמוד ממנו

אלמנט המים עוסק בחשיבות יצירת הרגל של הבנה עשירה של רעיונות וסיטואציות בקונקסט של ציר הזמן, מעקב אחרי ה-FLOW והסיפור שמאחורי כל רעיון ושאילת שאלות אחורה וקדימה.
החשיבה לאחור, בחינת העבר ואופן ההתגלגלות של רעיון או סיטואציה, עוזרת לנו להבין איך הגענו לנקודה שבה אנחנו נמצאים. השלב הבא צריך להיות חשיבה קדימה: מה הלאה? לאן ממשיכים מכאן? בורגר אמר שחדשנות יכולה להיווצר מתוך הבנה עשירה של העבר וההווה. 

חקר נטישת לקוחות/ עזיבה או התפטרות עובדים חיוניים

חשוב לשאול ולהבין: מה היתה השתלשלות הדברים? איך זה קרה? מה הוביל למה? מה הלאה?
לפעמים הסיבות הן נקודתיות (ועדיין יש לנתח ולהבין אותן במסגרת אלמנט האש) ולפעמים יש הצטברות של גורמים שיש קשר ביניהם, הדרדרות הדרגתית או השתלשלות נסיבתית שחשוב להבין כסיפור כדי למנוע תרחישים דומים בעתיד.

פיתוח רעיונות חדשים למוצרים או שירותים

הרגע שבו יש לי רעיון או הבנה מסויימת, אומר בורגר, הוא רק הניצוץ, ההתחלה של תהליך למידה והעמקה.
לפעמים הבנת הסיפורים של מוצרים או רעיונות מעניינים שכבר נוצרו, עוזרת לפתוח את החשיבה והיצירתיות לגבי רעיונות רלוונטיים שמתקיימים בשדה שלנו, אולי הם תקועים, בוסריים או סומנו כלא כדאיים או לא מוצלחים.
גם כשלים או טעויות הם לפעמים תלויי קונטקסט ובעיני המתבונן. 
אדוארד בורגר מספר בהקשר הזה איך הפתקים הצהובים הדביקים של חברת 3M התחילו ככשל ביצור דבק חזק. יום אחד, חבר של אחד המנהלים מ-3M חיפש דרך לסמן מקומות בספר שלו בלי להרוס אותו. הוא נזכר בדבק החלש והרופף מהניסוי הכושל שחבר שלו מ3M סיפר לו עליו. הוא ביקש להשתמש באותן פתקיות דבקיות "מוחלשות", והשאר הסטוריה:)
אם ללכת עם הסיפור עד הסוף, כל סיפור ההצלחה הוא צירוף מקרים כי 3M לא היו מי שזיהו את ההזדמנות. הם הגדירו את הניסיון ההוא ככשלון.
נורא קשה לראות טעויות כהזדמנויות, זה נשמע כמו קלישאה מושלמת, אבל הניסיון מלמד שבדרך כלל ההצלחות הכבירות שלנו התחילו מכשלונות צורבים. ובדרך כלל כשלמדנו מהם משהו.
בורגר כאמור מציע לא לעצור בשלב החגיגות על הולדת רעיון חדש, (ולאור הסיפור של 3M אולי גם לא בשלב קבורת רעיונות "חלשים") אלא לשאול: מה אוכל לעשות עם זה עכשיו?

הבנת עומק של רעיון ראשוני או בוסרי או ניתוח מצב קיים, (תוך שימוש באלמנט האדמה) הוא מה שמאפשר חדשנות.
"Innovating into the future" (אדוארד בורגר).

מפת חשיבה תאפשר לנו בהקשר הזה:
- לבנות ולהבין את התמונה השלמה מתוך מיפוי הנתונים והמרכיבים
- תפיסת עומק של רעיון או סיטואציה מתוך התבוננות כוללת על ציר הזמן. (למידה מהעבר, תפיסה מדוייקת ש ההווה, צפי ופיתוח פוטנציאל, נגזרות והשלכות)
- לזהות או לייצר את החוט המקשר, ה-FLOW : קשרים קיימים ואפשרויות לחיבורים והתפתחויות עתידיות.
- לפתח רעיונות ראשונים וגולמיים
- למנוע הישנות של מצבים לא רצויים מתוך הבנת נסיבות ותרחישים
-ללמוד ולשאוב השראה ממודלים או סיפורי הצלחה מתוך הבנת האופן בו רעיונות הגיעו להגשמה (כמו 3M)

5. היכולת להשתנות

האלמנט החמישי והאחרון נועד להזכיר לנו שני דברים:
ברמה המעשית- לממש את כל ארבעת האלמנטים הקודמים כאורח חיים מחשבתי.
ברמה המנטלית - להפנים את הרעיון ש: (בלשונו של אדוארד בורגר:)
."Somthing different is going to happen" 

"האלטרנטיבה לקפאון היא Intellectual agility - זריזות מחשבתית.
היכולת לומר לעצמנו, כארגון או כפרטים בתוכו, (וכמובן גם בחיים הפרטיים):
אני רואה עכשיו דברים אחרת, ולכן אני עכשיו משתנה:
אני משנה את דעתי, אני משנה את תפיסת עולמי, אני משנה את החשיבה שלי, אני משנה את האמונות שלי -
בגלל שאני רואה הוכחות חדשות, טיעון חדש, או בגלל שאני רואה דברים אחרת מקודם.
ה-Lifelong learner, מי שמפעיל מעורבות מחשבתית באופן מתמיד, הוא מי שפתוח לרעיון שהשינוי אפשרי כל הזמן,
שיכול לומר בבטחון:
."I'm a different person, I'm a changed person"
(Edward B. Burger) 

באופן דומה גם ארגון לומד הוא ארגון שפתוח להכיל שינויים ולשנות צורה: לשמור על עירנות ורגישות למה שקורה בסביבה החיצונית או הפנימית (מגמות, אירועים, צרכים, תחלופה), להכיל שינויים ולהשתנות איתם (פיתוחים חדשים, התאמות של הקיים, התגמשות) ולהכין את העובדים שלו להיות מוכנים ומיומנים להתמודד עם שינויים.

דוגמאות להכלת שינוי באופן מעשי:
- התגמשות והתאמות לסטטוס חדש, זמני או קבוע של עובד/ת (הולדת ילד, משבר אישי, צרכים מיוחדים, שינוי תפקיד בארגון ועוד)
- שינויים מבניים, עיצוביים, פונקציונליים, טכניים ומנטליים כתגובה ובהתאמה לרוח הזמן או לצרכים אותנטיים שעולים מהשטח (מדיניות, הגדרת תפקידים, סגנונות עבודה, למידה, שירות ועוד)
- תגובה מהירה לצרכים, מגמות וטרנדים חיצוניים (שוק, לקוחות) ופנימיים (עובדים)

איך מפות חשיבה יכולות לעזור להתכונן, להכיל ולנהל שינויים?
- ניתוח והבנת השינוי - מה? איך הוא בא לידי ביטוי?
-תרגול זריזות וגמישות מחשבתית -  דרך שינוי נקודות מבט ומעבר בין ענפים ורזולוציות
- שיקוף ועיבוד חסמים, חששות והתנגדויות
-בחינה לצורך קבלת החלטות מה להשאיר, מה לייתר ומה לשנות
- בחינה ובחירת דרכי ההתארגנות מחדש, ההסתגלות וההשתנות
- ניהול השינוי 
- פיתוח או ניסוח מחדש של תנאים, מדיניות, שירותים, מוצרים וכיו"ב

סתגלנות היא ביטוי ליצירתיות ותנאי לחדשנות.
מי (ארגון או אדם) שמסוגל להפרד ולוותר על חלקים מהידוע, הקיים או המוכר יכול לייצר חדשנות, באופן מחשבתי (רעיונות) ומעשי (פעולות).
ובמילותיו של בורגר:
It is not only OK to change, it is critical to change
"שינוי אחראי, מודע ומושכל מאפשר לנו התפתחות למקום טוב יותר".

"בכל שלב שבו אנחנו נמצאים, אנחנו יכולים להשתנות ולהיות אפילו יותר טובים. זה היופי בהיותנו בני אדם".

"We can be even more, even greater"

(Edward B. Burger)

סרטון חמוד לקינוח לסיכום חמשת האלמנטים