Aha! Moments - חלק ב'

בפוסט הקודם הכרנו 4 סוגים של רגעי אהה!, ("Aha Moments") שכל אחד מהם מביא אותנו בדרך אחרת לנקודת גילוי והבנה טרנספורמטיבית של נושא או ענין.
המשותף לכולם, שהם מתרחשים באופן ספונטני, רגע שבו משהו מתבהר לנו פתאום. 

שמעתי פעם משפט יפה: "אתה לא יכול להבשיל בננה".
כלומר, תהליכים מתרחשים בקצב ובהגיון הפנימי שלהם ואי אפשר לזרז אותם כשעוד לא הגיע זמנם.
עם זאת, לגבי אותם Aha Moments מופלאים, אני תוהה,
האם ישנם תנאים מסויימים, שעוזרים להם להופיע? ואם כן, אולי נוכל לייצר סביבה ותנאים אופטימליים, לאמץ ולהטמיע הרגלים שיאפשרו לקצר את הדרך לרגעי אהה! בתהליכי חשיבה אישיים ומשותפים?

שני הדברים שהמוח צריך כדי להתכוונן ל- Aha Moments 

אז כן. יש שני מצבים ביולוגיים, מנטליים ורגשיים שכנראה מובילים ומאפשרים לנו להגיע לאותם "הבזקים" של תפיסה והבנה:

1. נדידה  - "Let your mind wonder"

נינוחות מנטלית מאפשרת תנועה מעבר לאזורי החשיבה המוכרים שלנו.
ד"ר מרגרט ווב (Margaret Webb), חוקרת התנהגות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מלבורן מאשרת את מה שרובנו מכירים: רגעים של אהה! נוטים לקרות כאשר אנו במצב נינוח או ישנוני, כמו כשחולמים בהקיץ, מתקלחים, מטיילים בטבע או אפילו כשאנחנו ישנים לגמרי.
"כשאנחנו יותר רגועים, יש לנו יותר גלי אלפא במוח. זה מאפשר "לרופף" קשרים אסוציאטיביים ("loose associations") כך שנוכל להתחיל להסתעף ולחפש תשובות אחרות".

2. מידה של בלבול וחוסר ודאות - "push through the confusion" 

בלבול..?! אנחנו לא אוהבים להרגיש מבולבלים!
נכון, אבל... מסתבר שרמה מסויימת של בלבול וחוסר ודאות מאפשרת לנו לפרוץ דרכם למקומות חדשים.
פרופ' ג'ייסון לודג' (Jason Lodge) מבית הספר לחינוך באוניברסיטת קווינסלנד אומר:
"בעוד שהנסיבות המובילות לרגעי אהה! נוטות להיות אינדיבידואליות, יש תחושה אחת שנראית כמבשרת ומובילה אליה: בלבול. ללמוד "לדחוף" את הבלבול ואי הוודאות הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לקיום רגע אהה!
אל תוותרו בגלל התסכול של חווית הבלבול, כי זה שלב חשוב באמת לקראת רגע של אהה."

איך נוכל לייצר Aha! Moments בתהליכי חשיבה משותפים ?

בשונה מ Aha Moments ספונטנים שיכולים להבזיק 24/7 בלי תיאום מראש, בתהליכי עבודה מקצועיים אנחנו לעיתים נדרשים, מתבקשים או מצופים להגיע לפריצות דרך "בהזמנה", לרכז מאמץ מחשבתי בזמן נתון כדי לייצר תוכניות עבודה, פתרונות, רעיונות וקונספטים חדשים.
למרות שהתובנות המבריקות ביותר שלנו עשויות להגיע אלינו פתאום וללא מאמץ, כדאי להתאמן על המיומנות לזהות וללכוד הבזקים כאלה, כדי להפוך אותם לזמינים ונגישים עבורנו לשימוש.
כדי להגיע לרגעי אהה! משמעותיים ומחוללי שינוי בסיעורי מוחות משותפים, יש צורך במרחב יצירתי, ויחד עם זאת גם מכוון וממוקד. אחת הדרכים לייצר מרחב כזה ולתרגל את ה"שרירים" המרכזיים שמאפשרים להגיע לאותם "שיאים" מחשבתיים נקרא "תרגול רפלקטיבי".
תרגול רפלקטיבי הוא תהליך של חקר הפעולות ודפוסי החשיבה שלנו, הרהור על הסיבות העומדות מאחורי מעשינו, וביצוע שינויים במידת הצורך.  

יש שלושה יסודות שהשילוב ביניהם הוא החממה האידיאלית לגידול רגעי אהה! בעבודת צוות, למידת עמיתים וסיעורי מוחות משותפים.
שלושת המרכיבים הם: שיתוף ושיקוף מתמידים, התבוננות פתוחה, הקשבה עמוקה. 

תרבות של שיתוף ושיקוף

"Share your wisdom" - כמו חכמת חיים שמצטברת מתוך חוויות והתנסויות, גם בעשיה המקצועית והארגונית נצברת חכמה מתוך העשיה והניסיון.
כדי "ללכוד" ולהטמיע אותה, יש צורך לשתף, לעבד ולזקק אותה במה שאפשר לכנות או לתפוס כ"מרחב שיתוף חכמה".
לעיתים קרובות רגעים כאלה של שיתוף מחשבות ותובנות, מתרחשים בדרך אגב, משפט שנאמר תוך כדי שיחת חולין.
מה שיהפוך רגע כזה לטרנספורמטיבי, משמעותי ופרודוקטיבי הוא המסגור וה"מירקור" שלו - התכנסות מכוונת לשיתוף, זיקוק ותיקוף הלמידה דרך ניסוח מדוייק של הקונספט או הרעיון שזוהו.
 זה מתכתב עם תפיסת Lifelong learning, ועם הצורך לפתח אג'יליות במציאות דינאמית וחסרת ודאות - פירוק תהליכים ליחידות מינימליסיטיות וגמישות, למידה ובקרה שוטפת, מאפשר לשמור על יכולת תמרון וביצוע התאמות, מתוך רגעי האהה! והתובנות שמתקבלות. 

המלצה: הטמעת עוגנים לביסוס תרבות שיקוף ושיתוף, חקר ולמידה משותפת מתהליכים, טעויות והצלחות.

הקשבה עמוקה ופעילה

בספרו "אימוני יעילות למנהיגים", כתב תומאס גורדון שהקשבה היא לכאורה לא דבר מסובך, המשימה היותר קשה היא ללמוד איך לבצע הקשבה אקטיבית, שהיא הרבה מעבר להאזנה.

הקשבה פעילה היא תקשורת ערה ורגישה ל"כאן ועכשיו" דרך שאלות שמיועדות להוביל ל"הרהור" והבנת עומק.
היא מזינה את שני הצדדים וגורמת למעורבות גבוהה גם של הדובר וגם של המאזינ/ים.

באמצעות שאילת שאלות שונות, שכל אחת מיועדת להשיג מטרות שונות מתפתח תהליך חשיבה ולמידה משותף וגמיש, השיחה מניעה ומובילה את כלל המשתתפים לתהליך של תנועה והתפתחות, הרבה מעבר למסירה וקליטת מסר או אינפורמציה מאחד לשני.
דוגמאות למטרות שונות של שאלות בהקשבה פעילה: לעודד שיתוף ופתיחות, לעורר ולהעמיק את השיח, להרחיב את המידע למשמעויות נוספות, לייצר בהירות, חידוד וזיקוק של אינפורמציה, להדגיש, לתמצת למסגר את הדברים בהקשר חדש.

גם ד"ר אדוארד בורגר ציין את מרכיב שאילת השאלות כאחד מחמשת היסודות לחשיבה אפקטיבית.
(2012, "The Five Elements of Effective Thinking')

המלצה: למידת סוגים שונים של שאלות שמובילות ל"הרהור" ותרגול שאילת שאלות מגוונות ועמוקות כחלק מרכזי ומוביל בסיעור מוחות.  

ביטול מיקוד : "Un-focus" 

תהליך חשיבה אפקטיבי מצריך מיקוד בשאלה או מטרה, ועדיין, כמו שאמרה ד"ר ווב - חשוב לאפשר למוח לנדוד,
"Let your mind wonder". או כמו שאמר ד"ר סוס: כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים.
ה"נדידה" יכולה להתאפשר דרך יציאה מאזור הנוחות ותבניות חשיבה מוכרות לחשיבה פתוחה, רוחבית ולא ליניארית.

 המלצה: עבודה עם מפות חשיבה  :)  

איך מפות חשיבה משמשות כלי עבודה אולטימטיבי ליצירת Aha Moments משותפים ?

מפות חשיבה מאפשרת לישם ולייצר באופן יזום ומתודולוגי את התנאים שעוזרים להגיע לאותם רגעי אהה טרנספורמטיביים בסיעורי מוחות משותפים.
זוכרים את ארבעת סוגי האהה? - להזכר במה שאנחנו כבר יודעים או להתחבר מחדש לידע קודם, להבין לעומק (לעומת לדעת), לשנות פרספקטיבה, לחבר אלמנטים שתפסתי כנפרדים.
בניית מפת חשיבה מאפשרת, מעודדת ומקדמת את כל ארבעת סוגי ה-!Aha באמצעות התבוננות פתוחה, עמוקה ולא ליניארית, פירוק, יצירה וזיהוי חיבורים והקשרים חדשים, הרחבת הפרספקטיבה, תפיסת מורכבות והבנת עומק של מושגים וסיטואציות.

המבנה הויזואלי שיוצא ממרכז מסויים למרחב לא נודע של הסתעפיות ספונטניות מאפשר להגיע לאותו "רפיון אסוציטיבי" שהזכירה ד"ר ווב, גם כאשר אנחנו נמצאים במסגרת של מפגש מקצועי, ולהגיע לאתנחתא מנטלית דומה לזו שמתרחשת כאשר המחשבות נודדות במקלחת, הליכה רגלית, כתיבה, ציור או ספורט.

תהליך בניית מפת חשיבה מפתחת את המיומנויות, הכושר והגמישות המנטליים לייצר רגעי שיא אישיים ומשותפים, מבנה המפה ועקרונות הפעולה  מאפשרים ניהול שיח בדרך שמשלבת שיתוף, שיקוף, הקשבה פעילה, והסכמה מודעת ומשותפת ל"בלבול" וחוסר ודאות זמניים שמעוררים יצירתיות וחופש מחשבתי.  
כל אחד מהמרכיבים מתרחש והכרחי בתהליך שבו נרקמת המפה הויזואלית מתוך האסוציאציות המסתעפות.

בפועל, המפה עצמה מובילה אותנו לייצר יחד את מרחב הנדידה, הבלבול והחכמה המשותפת ולהגיע יחד לרגעי אהה! משמעותיים ופריצות דרך מחשבתיות.