Aha! Moments - חלק א'

בשבועות האחרונים צללתי להבין מושג שמסקרן אותי הרבה זמן -  Aha! Moment,
אותם רגעים שבהם "נופל לנו האסימון", (עכשיו יש לכם מושג בת כמה אני;-)), שפתאום אנחנו קולטים דברים שלא הבנו לפני כן.

האם יש מאפיינים מסויימים ל"רגע אהה!" ?
מהן הנסיבות שמובילות לרגעים כאלה "להיוולד"?
אם נבין את שתי השאלות האלה, אולי נוכל ליצור את התנאים הנכונים ולכוון אליהם באופן יזום ומודע?

זה מעניין אותי במיוחד בהקשר לתהליכי סיעור מוחות, בסיטואציות שאנחנו לא רוצים או לא יכולים לחכות ל"נביטה ספונטנית" או להמר אם תתרחש בכלל. 

בואו נתחיל מהסוף, כן ! - אפשר ליצור תנאי חממה לגידול והבשלת רגעי !Aha איכותיים :).

מהו Aha Moment?

איך  הייתם מגדירים רגע "אהה!"? יכולים להזכר ברגע שחוויתם שנשמע לכם כזה?

הנה כמה הגדרות שניסחו אנשים כשנשאלו מהו רגע אהה! ?

"הכרה פוקחת עיניים בעלת אימפקט משמעותי של פרספקטיבה"

"רעיון פשוט לכאורה שנושא ערך ייחודי"

"רגע קריטי בו רעיון או חיבור שלא היה ברור מאליו לפני כן משנה את הבנתך במשהו"

"רגע טרנספורמטיבי, כמו נורה מעל לראש".

וידאו: Aha moment defined

ארבעה סוגי !Aha

מתוך סיפורים שונים של אנשים אמיתיים על רגעי האהה! המכוננים שלהם, אפשר לבודד ולהגדיר ארבעה סוגים מרכזיים של Aha! moment:

1. להזכר במשהו שכבר ידעתי

את הסוג הראשון שמעתי מאופרה ווינפרי. היא הגדירה אותו כרגע של היזכרות - רגע שבו אנחנו "מקבלים גישה מחודשת" לזכרון או לידע שכבר קיים בנו. "הבזק".
אופרה אומרת: אתה לא יכול לחוות אהה!, אלא אם כן כבר ידעת את זה לפני כן:

ידעתם שתרנגולים יכולים לשחק איקס עיגול?

דוגמא נפלאה לרגע אהה! כזה, שעונה להגדרה של אופרה, שיתפה שארלוט הולדמן, (Scharlette Holdman), שנפטרה ב-2017 ונחשבה לאחת הדמויות הנערצות בתחום ההגנה על גברים ונשים שהתמודדו עם עונשי מוות. (היא, אגב, לא הייתה עורכת דין ולמעשה המציאה מקצוע: "מומחה להקלה" שעו"ד רבים נעזרים בו עד היום).

שארלוט הולדמן סיפרה על רגע אהה! כזה, שבו בתהליך ההגנה בתיק שעונשו דין מוות, נזכרה פתאום בתרנגול שראתה פעם בדוכן ביריד "משחק" איקס-עיגול (באנגלית tick-tack-toe), וכך הצליחה להוכיח שמי שמשחק איקס עיגול (כפי שנבדק הנאשם והוכח כמי שמודע למעשיו) הוא לא בהכרח יצור אינטיליגנטי שפועל מתוך הכרה, תבונה ומודעות עצמית.

 שארלוט הולדמן (Scharlette Holdman)

 2. להבין לעומת לדעת 

 סוג אחר של רגע אהה! הוא הרגע שבו אנחנו "תופסים" משהו שידענו קודם לכן באופן תיאורטי או טכני.
רגע כזה חוותה בת' ג'והנסון (Beth Johnson), ביום שבו הבינה לראשונה באמת את המשמעות המתמטית של הלוואה מ"עשרות" ל"יחידות" בתרגיל חיסור במאונך, כשלמדה הוראה בשיטת מונטיסורי, שמבוססת על למידה דרך התנסות והמחשה פיזית.

"קחו למשל חיסור. רבים מאתנו למדו את הכלל לגבי הלוואה ממקום העשרות לשימוש במקום אחד, נכון? אבל אני לא זוכרת שסיפרו לי איך ה'הלוואה' הזו אפשרית. כתלמידה בבית הספר ידעתי רק שעלי לשנות את המספרים בצורה ספציפית כדי להצליח להשלים את הבעיה. קיבלתי את התשובה בכל פעם בלי להבין באמת מה קורה. זה היה בסדר גמור למבחנים, אבל לא להבנה אמיתית ומעמיקה יותר של המושג.
יום אחד במהלך הכשרתי, הייתה לי "התגלות". לפתע השפה השתנתה. המילה 'הלוואה' הוחלפה ב'החלפה'. הונחו לפנינו חרוזי זהב ואריחים, והחוויה הקונקרטית של החלפת עשרה לעשרה התרחשה". (הסיפור המלא כאן).

בת' ג'והנסון (Beth Johnson)

3. לשנות פרספקטיבה 

סוג שלישי של רגע אהה!, הוא טרנספורמציה שנובעת משינוי נקודת המבט - כשרואים משהו שונה בפועל משחשבנו, או כשמשנים את זוית ההתבוננות המחשבתית.

רגע כזה חוותה מתנדבת בארגון Generations For Peace) GFP), ארגון שעוסק ביצירת מפגשים בין תרבותיים בים אנשים.
הוא התרחש בזמן פעילויות ספורט שהשתתפו בהם ילדים מקדוניים ואלבניים, שלומדים באותו בית ספר, בשפות שונות, כפופים לתוכניות לימוד שונות ולעולם לא מקיימים אינטראקציה. היא ספרה שבשלב התכנון, חשבה שתרגום סימולטני יהיה קריטי להצלחת התוכנית.

כשהתחילו הפעילויות, המדריכים שמו לב שהילדים מתנסים באופן ספונטני בצורות שונות של תקשורת לא מילולית.
השפה השונה, להפתעתם, לא הייתה בהכרח מחסום - במקום זאת היא זימנה את התלמידים לחקור צורות ביטוי יצירתיות יותר וליצור לעצמם שפה משותפת, חדשה ואחרת מהדרך המילולית.

האהה! שלה היה הרגע שבו ראתה בעיניה איך העדר תקשורת מילולית לא מוביל בהכרח להעדר תקשורת בכלל. (הסיפור המלא כאן)

צוות GFP ומתנדבים מרחבי העולם בתהליכים לפיתוח תקשורת, שלום  וקירוב לבבות דרך מפגשים בין-תרבותיים

4. לחבר אלמנטים שתפסנו עד כה כנפרדים

הסוג הרביעי, (שמוכר כמתודולוגיה לפיתוח חשיבה יצירתית) מדבר על חיבור אלמנטים מעולמות שונים למשהו חדש וקוהרנטי.
רגע האהה! שבו התודעה שלנו מצליחה "לראות" יחד בו זמנית שני קצוות או פרטים מתחומים שונים באופן מאיר עיניים.

מהנדס וגם כנר ?

דוגמא מקסימה לרגע אהה! כזה שיתף המהנדס ג'רום ב. אלין (Jerome B. Allyn)  במאמר: 
 "? Just One Question: Have You Had an “aha” Moment in Engineering" (מתוך במגזין המהנדסים של בית הספר להנדסה באוניברסיטת  Dartmouth)

 "רגע ה"אהה" שלי הגיע כאשר נודע לי שהפרופסור שלי לשרטוט הנדסה, אדווין שרארד, היה גם כנר בתזמורת הקהילתית.
 זה היה משמעותי עבורי כי כאן, ממש מולי, היה מהנדס ומוזיקאי, כנר לא פחות.
הדוגמה שלו נתנה לי את הדחף להמשיך בפעילות המוזיקלית שלי, שהפכה למסירות לכל החיים לשירת מקהלה ולפעילויות סולו.
למדתי שמהנדס יכול להיות אדם בעל כישרונות רבים, ושחיים "בנויים לתלפיות"  ("a well-rounded life") טובים לנשמה (וטובים גם לסובבים אותך)".

נשארתם עם טעם של עוד?
בפוסט הבא, שכבר זמין לכם, תוכלו לקרוא מה אומרים חוקרי מוח על חווית האהה!, מהם התנאים שהמוח צריך כדי לייצר רגעים כאלה ואיך נוכל לייצר באופן יזום ומכוון Aha!'s בתהליכי חשיבה אישיים ומשותפים.

בינתיים, מזמינה אתכם לנסות ולהזכר ברגע אהה! מכונן שחוויתם, ולאיזה סוג מארבעת הסוגים הייתם משייכים אותו?

ועוד דבר קטן,
הפוסט נגע בכם? ספרו לי על זה!  לאיזה חלקים התחברתם? מה דיבר אליכם? או כל מחשבה אחרת שעלתה בכם בזמן הקריאה. תמיד סקרנית ושמחה לקרוא.